דיותא

דְּיוֹתָא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דיותא
הגייה*	dyota
חלק דיבר	שם־עצם כללי
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. [ארמית] דיו; נוזל צבעוני המשמש לכתיבה בעט, בתקופה העתיקה שחור ובעת החדשה בעקר שחור או כחול.

   • "וַאֲנָא כָּתֵיב עַל סִפְרָא בִּדְיוֹתָא." (תרגום יונתן ירמיה לו,יח)
   • ”וליחוש דלמא שדי דיותא אמקום עדים מעיקרא ומחיק ליה.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קסד, עמוד א)

גיזרון

• ארמית. המילה קיימת בצורה זו גם בסורית: ܕܝܘܼܬ݂ܵܐ (דְיוּתָא).

תרגום

• אנגלית: ink‏‏‏‏

ראו גם

• דיותה