דב
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] דֹּב
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דוב |
| הגייה* | dov |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' דֻּבִּים |
- חיית טרף גדולה, כבדת גוף, עוטה פרווה סמיכה. הדוב הוא אומניבור, אוכל־כל, וחי על טרף מן החי כמו מן הצומח.
- סלנג אדם מסורבל, כבד־גוף.
- סלנג גבר שעיר מאוד.
[עריכה] גיזרון
- מילה מקראית. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית - dabu; אבלאית - da-bù; אוגריתית - db; ארמית־סורית - debbā; ערבית - دُبّ (דֻּבּ); געז, אמהרית, טיגראית - dǝbb.
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
- למך (2)