מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
גְּרֵידָא (גם: גְּרֵידָה) [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גרידא
הגייה * gre da
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ג־ר־ד
דרך תצורה שאילה מארמית.
נטיות
לשון חז"ל ”בדייסא גרידא , כולי עלמא לא פליגי ד"בורא מיני מזונות".“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לו, עמוד ב ) ”וְזֹאת טַעֲנָה גְרֵידָא , אֵין בּהּ סִפּוּק וּמַקְשִׁים עָלֶיהָ בְּכַמָּה פָּנִים.“ (ספר הכוזרי , מאמר רביעי , פסוק כה ) מבחינת הפרשנות המשפטית גרידא ניתן לקבל גם את הגרסה השלישית.
אין זה אלא צרוף מקרים גרידא . מארמית 'באופן גרוד', משמע 'כפשוטו'. תואר הפועל ארמית (סיומת -א) של גְרִיד = עברית 'גרוד, מגורד, מקורצף', דהיינו הסירו את התוספות כך שהדבר הופשט לצורתו הפשוטה: 'כפשוטו'.[1] [2] מידע נוסף [ עריכה ] אותו רעיון במילה העברית 'פשוט', מן פשט 'הסיר':[3] פשט גמור. מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] לפי החלטת האקדמיה מילים שאינן לשון נקבה כותבים עם א' בסוף, אך ניתן לכתוב גם עם ה' [4]
