מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
גְּרוּטָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גרוטה
|
הגייה* |
gruta
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ג־ר־ט
|
דרך תצורה |
משקל קְטוּלָה
|
נטיות |
ר׳ גְּרוּטוֹת או גְּרוּטָאוֹת
|
- לשון חז"ל חפצים שהוצאו משימוש או שהושלכו לאשפה כי נשברו או שאינם פועלים.
- ראיית חשבון רכוש שמבחינת חישוב הבלאי, ערכו אפס.
- מיוונית: grute) γρύτη) שבר כלי.[1]
- בלשון הדיבור נהוג לומר צורת יחיד גרוטאה.
- ↑ נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית. האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט.