מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
גולם |
| הגייה* |
golem |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ג־ל־ם |
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל |
| נטיות |
ר' גְּלָמִים; גֹּלֶם־, ר' גָּלְמֵי־ |
- גוש; במיוחד של מנת חומר המיועדת ליצר ממנה משהו.
- עוּבּר לפני שהתפתחה צורת אבריו.
-
- "אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ" (תהלים קלט, טו־טז)
- "ותני רבי יונתן אומר רואין שתי זרועותיו כמין שני חטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין גולם מצומתים ופיתוח ידים ורגלים אין לו אדיין ועליו הוא מפורש בקבלה גלמי ראו עיניך" (תלמוד ירושלמי, מסכת נדה, פרק ג', הלכה ג')
- האדם שנוצר מעפר לפני שאלהים נפח בו רוח חיים.
-
- "מלמד שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע וזרק בו את הנשמה" (בראשית רבה, בראשית, פרשה י"ד, סימן ח')
- "אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד ב')
- בלשון חז"ל מוצר שלא הגיע לשלב העיבוד הסופי.
-
- "ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא, וחכמים מטהרין: כסוי טני של מתכת של בעלי בתים, ותלוי המגרדות, וגולמי כלי מתכות" (משנה, מסכת כלים, פרק ג', משנה ו')
- אחד מגלגולי החרקים, יתושים, זבובים, דבורים, פרפרים: ביצה, זחל, גולם ולבסוף בוגר בעל כנפיים.
-
- הזחל בקע מהגולם והפך לפרפר יפהפה.
- כינוי לאדם כבד תנועה או כבד מחשבה.
-
- אך תמיד כולם אומרים לי - גולם איש אתה" ("אני חדש בארץ", נתן אלתרמן).
- מיתולוגיה יהודית גוש חומר בדמות אדם שהופחו בו חיים באמצעות לחשי קסמים.
- בעקבות (7) מוצר, תנועה, תהליך שאדם יצר ועכשיו הוא חושש ממנו ואינו יכול להשתלט עליו.
- כנוי למחשב.
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, במשמעות עובר: "לֹא-נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ, אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר, רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ" (תהלים קלט, טו־טז).
[עריכה] פרשנים מפרשים
- רש"י: "גלמי - זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם."
- מצודת דוד: "גלמי - בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי."
- מצודת ציון: "גלמי - ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו, ובדרז"ל גולמי - כלי עץ (חולין כה)."
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
גלם |
| הגייה* |
gelem |
| חלק דיבר |
שם־עצם כללי |
| מין |
זכר |
| שורש |
ג־ל־ם |
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל |
| נטיות |
גֶּלֶם־ |
- חומר לא מעובד, חומר מוצא שממנו ייוצרו מוצרים מוגמרים.
-
- חֵמר הוא חומר הגלם של כלי החרסינה.
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
גלם |
| שורש וגזרה |
ג־ל־ם, שלמים |
| בניין |
פָּעַל (קל) |
- עשה כגוש.
- עיצב, יצר גולם, בובה.
- בהשאלה עיצב וגיבש רעיונות.
- עטף (בדרך־כלל בהשאלה).
1. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה" (מלכים ב, ב, ח). נוהגים לבארה לפי ההקשר. 4. לפי גלימה.
[עריכה] פרשנים מפרשים
- רש"י: "ויגלום – כרכהּ, כדי שתהא נוחה להכות בה, ולא כריכה ממש, אלא קולט ספרים אחרים לוקט, שקורין פייגד"ו בלע"ז."
- מצודת דוד: "ויגלום – כרך אדרתו, שתהא נוחה להכות בה את המים."
- מצודת ציון: "ויגלום - כרכו כאחת, וכן (יחזקאל כ"ז, כ"ד) "בגלומי תכלת", ופירושו בכריכת בגדי תכלת."
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
גילם |
| שורש וגזרה |
ג־ל־ם, שלמים. |
| בניין |
פִּעֵל |
- מימש, עשה מציאות.
- שיחק דמות בהצגה, בסרט וכדומה.
-
- השחקן גילם את דמותו של גיבור המחזה על־פי קביעותיו של הבמאי.
- כלל בעקיפין (דבר מופשט).
-
- הגרף מגלם (בתוכו) מידע רב.
- ייצג או סימל בדמותו (רעיון או עמדה).
- כלכלה עשה חישוב של תשלום כולל מס לפי הסכום הנקי (נטו) שנקבע מראש.
[עריכה] מילים נרדפות