”בן שלשים יוצא בדלוסקמא רבי יהודה אומר לא דלוסקמא הניטלת בכתף אלא הניטלת באגפיים ועומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף כד, עמוד ב)
במערת קבורה נמצאו גלוסקמאות חצובות מאבן גיר ומעוטרות בתבליטים.
מיוונית: glôssokomos) γλωσσόκομος); הלחם בסיסים של glôss) γλῶσσα) – לשון (השוו גלוסר), עם koméō) κομέω) – אדאג, אטפל, אשגיח; היות ובמקור זה היה כינוי לתבה לשמירת הלשונית של כלי נגינה, אבל כבר ביוונית קיבל את המשמעות הכללית יותר.