גטו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גֶּטוֹ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גטו
הגייה* geto
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מאיטלקית
נטיות ר' גֶּטַאוֹת; גֶּטוֹ־
שער הכניסה לגטו קרקוב
  1. שכונה או מספר רחובות שהוקצו מראש להכיל בתוכם יהודים בלבד, לרוב היה הגטו מסוגר ומופרד משאר העיר. במהלך השואה הקימו הנאצים גטאות רבים, וריכזו בהם המוני יהודים.
    • אותו גטו עם כל אטריבוּטיו: בטלה, דלדול, בלבול-שפות, פרנסות יהודיות, עבודת זרים, תליה בדעת הגוי, מיעוט בתוך מרובים, אימה מפני השכנים, אֶמיגרציה, זרוּת, זרוּת "מכאן ומכאן", י"ח ברנר
    • הרעיון העיקרי, שהניח ביסוד כל ספריו ומאמריו... היה יציאת היהודים מחיי ההתבודדות שלהם בתוך הגטו המעופש והתקרבותם אל התרבות האירופית "יהודה ליב גורון ולוואנדה", שמואל ליב ציטרון
    • צבעו הצהוב היה מר ומסנוור/בקלות התעופף, התעופף למרומים/הוא היה אחרון, הוא היה אחרון/אין פרפרים פה - בגטו. ("אין פרפרים פה בגטו", פאוול פרידמן).
    • גטו־וורשה היה הגטו הגדול ביותר באירופה, והיו בו מעל רבע מיליון יהודים.
    • ברומא היו חמישה בתי־כנסת לפני שהיהודים הוכנסו לגטו, וכולם התאחדו לאחד.
  2. בהשאלה סגירות מחשבתית או חברתית של אדם.
    • מאליו מובן, שהיא לא תשהה בפריס בעצמה, שרבים בה הפיתויים והסיכונים לאשה ולא יבקרוה מכרים וידידים. הוא רצה אשה לעצמו. לעצמו. זה התנאי שלו: גטו מרצון, גטו משפחה "אהבה שנכזבה, א"ש שטיין

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה שנוי במחלוקת. סברה רווחת היא כי המילה שאולה מהמילה האיטלקית "Ghetto", שפירושה הוא בית־יציקה או מִטְבָּעָה. שם זה ניתן לשכונת היהודים בוונציה, שהייתה, ככל הנראה, הגטו הראשון באיטליה (מ־1516), בגלל בית־היציקה ששכן בשכונה.[1]. יש הגורסים כי המילה נשאלה מ"בורגהטו" (borghetto) באיטלקית, שהיא צורת הַקְטָנָה של "בורגו" (borgo) - "כפר" ובמקור "מצודה".[2]. סברה אחרת היא גזירה מהמילה העברית/הארמית גט.[3]

תרגום[עריכה]

  • ספרדית: Gueto‏‏‏‏
  • פולנית: Getto‏‏‏‏
  • פורטוגלית: Gueto‏‏‏‏
  • פינית: ghetto‏‏‏‏
  • פרסית: گتو‏‏‏‏
  • צ'כית: ghetto‏‏‏‏
  • צרפתית: Ghetto‏‏‏‏
  • רוסית: Гетто‏‏‏‏
  • תורכית: Getto‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

[1] למשל: "מילון לועזי עברי המורחב", מאת דן וקפאי פינס, הוצאת עמיחי, 1976.
[2] למשל: "מילון אבן־שושן החדש".
[3]למשל: בפתיחת ההקדמה לספר "הגטו" מאת לואיס וירת' ("The Ghetto", Louis Wirth).

קישורים חיצוניים[עריכה]


  1. פינס
  2. אבןשושן
  3. וירת
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גטו
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גטו