גבח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גִּבֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גיבח
הגייה* gibeakh
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ג־ב־ח
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות נ': גִּבַּחַת, ר"ז: גִּבְּחִים, ר"נ: גִּבְּחוֹת
  1. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ מִצִּדּוֹ שֶׁל הַמֵּצַח, שֶׁמִּצְחוֹ גָּבוֹהַּ.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה אחת במקרא. נגזר מן "גבחת" על משקל "קיטל" הנושא משמעות של מום או פגם.

ראו גם[עריכה]

השורש גבח

השורש ג־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל גִּבַּח מְגַבֵּחַ יְגַבַּח גַּבֵּחַ לְגַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]


גִּבַּח (גם: גִּבֵּחַ)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גיבח
שורש וגזרה ג־ב־ח, גזרת השלמים
בניין פיעל


  1. לשון חז"ל גָּרַם לְגַבַּחַת, עָשָׂה שֶׁלֹא תִּהְיֶינָה שַׂעֲרוֹת בְּצַד הַמֵּצַח.

גיזרון[עריכה]

  • מן התלמוד. נגזר מן "גבחת" שבמקרא.

ראו גם[עריכה]


השורש גבח

השורש ג־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל גִּבַּח מְגַבֵּחַ יְגַבַּח גַּבֵּחַ לְגַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[2]