גבה

גָבַהּ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גבה
שורש וגזרה	ג־ב־הּ
בניין	פָּעַל

1. לשון המקרא התרומם, היה מעל סביבתו; גדל במרחק שבין קצהו התחתון לקצהו העליון.

   • "וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה." (שמואל א י – פסוק כג)
   • "עַל כֵּן גָּבְהָה קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ." (יחזקאל לא – פסוק ה)
   • "הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה וְשׁוּר שְׁחָקִים גָּבְהוּ מִמֶּךָּ." (איוב לה – פסוק ה)

2. בהשאלה (1) התגאה, חשב גדולות על עצמו.

   • "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם." (ישעיהו ג – פסוק טז)
   • "לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי." (תהלים קלא – פסוק א)
   • "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ." (איוב לו – פסוק ז)
   • "כִּי גָבַהּ לִבּוֹ וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף." (דברי הימים ב לב – פסוק כה)

3. נשגב, התעלה.

   • "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהוָה וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה." (דברי הימים ב יז – פסוק ו)
   • "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף." (איוב ה – פסוק ז)

מקור

• מקראי. השוו לארמית: גְּבַהּ; לערבית: جَبًهةٌ (מצח), جَبًهةً (התבלטות המצח); לאשורית: gabāni.‏^[1]

צרופים

• גבה לבו

מילים נרדפות

• התיהר, התנשא (2)

תרגום

• become higher‏, be aloft, ‏grow up‏, tower‏‏‏‏ (1), be haughty‏, be exalted, ‏‏pride‏‏‏‏ (2), encouraged‏, lofty‏‏‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• ג"ן כת"ם
• הגביה

סימוכין

1. ↑  "גָבַהּ", לקסיקון Brown-Driver-Briggs, עמוד 170.

השורש גבהּ

השורש ג־ב־הּ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ג־ב־הּ	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	גָּבַהּ	גּוֹבֵהַּ, גָּבֹהַּ	יִגְבַּהּ	גְּבַהּ	לִגְבֹּהַּ
נִפְעַל	נִגְבַּהּ	נִגְבָּהּ	יִגָּבַהּ	הִגָּבַהּ	לְהִגָּבַהּ
הִפְעִיל	הִגְבִּיהֵּ	מַגְבִּיהֵּ	יַגְבִּיהֵּ	הַגְבַּהּ	לְהַגְבִּיהֵּ
הֻפְעַל	הֻגְבַּהּ	מֻגְבָּהּ	יֻגְבַּהּ	-אין-	-אין-
פִּעֵל	גִּבַּהּ	מְגַבֵּהַּ	יְגַבַּהּ	גַּבַּהּ	לְגַבַּהּ
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְגַּבַּהּ	מִתְגַּבֵּהַּ	יִתְגַּבַּהּ	הִתְגַּבַּהּ	לְהִתְגַּבַּהּ

הערות

• בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
• ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]

גָּבָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גבה
שורש וגזרה	ג־ב־ה א
בניין	פָּעַל

1. לשון חז"ל אסף חוב, תשלום או תמורה.

   • "המלווה את חברו בשטר, גובה מנכסים משועבדין." (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קעה, עמוד א)

מקור

• לשון חז"ל. השוו לערבית: جَبَا; לארמית: גְּבָא.^[2]

תרגום

• collect‏‏‏‏‏

ראו גם

• גובה
• גבאי
• גובינא

סימוכין

1. ↑  "גבה", לקסיקון Brown-Driver-Briggs, עמוד 170.

גִּבָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גיבה
שורש וגזרה	ג־ב־ה ב
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה תמך, סיע.

מקור

• עברית חדשה, גזירת פּׁעל מגב; כנראה בהשפעת שפות לועזיות (ראה אנגלית).

תרגום

• back‏‏‏‏‏

גָּבֹהַּ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גבוה
הגייה*
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ג־ב־הּ
דרך תצורה
נטיות	ר' גְבֹהִים

1. לשון המקרא שיש מרחק בינו לבין מה שמתחתיו, שקצהו העליון מרוחק מקצהו התחתון, נמצא מעל סביבתו, מתרומם מעל סביבתו.

   • "וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים." (בראשית ז – פסוק יט)
   • "וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם." (שמואל א ט – פסוק ב)
   • "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב." (שמואל א טז – פסוק ז)
   • "כִּי רָם יְהוָה וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע." (תהלים קלח – פסוק ו)
   • "הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה זֹאת לֹא זֹאת הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַ וְהַגָּבֹהַ הַשְׁפִּיל." (יחזקאל כה – פסוק לא)

2. בהשאלה גאה.

   • "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה." (ישעיהו ה – פסוק טו)
   • "מלושני [מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל." (תהלים קא – פסוק ה)

מקור

• מקראי.

מילים נרדפות

• רם
• תמיר
• גמלוני
• נישא

צרופים

• גבה לב גבה עיניים גבה קומה

תרגום

• אנגלית: high‏‏‏‏‏‏ (1), exalted‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• גבהות

השורש גבהּ

השורש ג־ב־הּ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ג־ב־הּ	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	גָּבַהּ	גּוֹבֵהַּ, גָּבֹהַּ	יִגְבַּהּ	גְּבַהּ	לִגְבֹּהַּ
נִפְעַל	נִגְבַּהּ	נִגְבָּהּ	יִגָּבַהּ	הִגָּבַהּ	לְהִגָּבַהּ
הִפְעִיל	הִגְבִּיהֵּ	מַגְבִּיהֵּ	יַגְבִּיהֵּ	הַגְבַּהּ	לְהַגְבִּיהֵּ
הֻפְעַל	הֻגְבַּהּ	מֻגְבָּהּ	יֻגְבַּהּ	-אין-	-אין-
פִּעֵל	גִּבַּהּ	מְגַבֵּהַּ	יְגַבַּהּ	גַּבַּהּ	לְגַבַּהּ
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְגַּבַּהּ	מִתְגַּבֵּהַּ	יִתְגַּבַּהּ	הִתְגַּבַּהּ	לְהִתְגַּבַּהּ

הערות

• בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[3]
• ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[4]

גּׁבַהּ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גובה
הגייה*	gova
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ב־הּ
דרך תצורה
נטיות	ר' גבהים

1. לשון המקרא מדת הרום מעל, מדת המרחק בין הקצה התחתון לקצה העליון.

   • "אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים." (עמוס ב – פסוק ט)
   • "וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת." (שמואל א יז – פסוק ד)
   • "וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן." (יחזקאל א – פסוק יח)
   • "הֲ‍לֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ." (איוב כב – פסוק יב)

2. בהשאלה גאוה, תחושת חשיבות יתר.

   • "שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּאֶה מְאֹד גָּבְהוֹ וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ." (ירמיהו מח – פסוק כט)
   • "רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו." (תהלים י – פסוק ד)

3. פאר.

   • "עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ." (איוב מ – פסוק י)

4. [גאומטריה] קטע מקודקוד לצלע המאונך לצלע במצולעים מסוימים.

   • שטח המשולש שווה למכפלת הצלע בגובה היורד אליה חלקי שתיים.

5. [מוזיקה] התדר של צליל כפי שהוא נקלט ונתפס אצל השומע.

מקור

• מקראי.

תרגום

• אנגלית: height‏‏‏‏‏(1, 4), haughtiness‏, pride‏‏‏‏‏ (2), grandeur‏, exaltation‏‏‏‏‏ (3), pitch‏‏‏‏‏ (5)

ראו גם

• גבהות

השורש גבהּ

השורש ג־ב־הּ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ג־ב־הּ	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	גָּבַהּ	גּוֹבֵהַּ, גָּבֹהַּ	יִגְבַּהּ	גְּבַהּ	לִגְבֹּהַּ
נִפְעַל	נִגְבַּהּ	נִגְבָּהּ	יִגָּבַהּ	הִגָּבַהּ	לְהִגָּבַהּ
הִפְעִיל	הִגְבִּיהֵּ	מַגְבִּיהֵּ	יַגְבִּיהֵּ	הַגְבַּהּ	לְהַגְבִּיהֵּ
הֻפְעַל	הֻגְבַּהּ	מֻגְבָּהּ	יֻגְבַּהּ	-אין-	-אין-
פִּעֵל	גִּבַּהּ	מְגַבֵּהַּ	יְגַבַּהּ	גַּבַּהּ	לְגַבַּהּ
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְגַּבַּהּ	מִתְגַּבֵּהַּ	יִתְגַּבַּהּ	הִתְגַּבַּהּ	לְהִתְגַּבַּהּ

הערות

• בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[5]
• ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[6]

גַּבָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גבה
הגייה*	gaba
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' גַּבּוׁת

1. לשון המקרא השערות שבמצח מעל העין.

   • "וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו." (ויקרא יד – פסוק ט)

מקור

• מקראי, צורת הנקבה של גב.

תרגום

• אנגלית: eyebrow‏‏‏‏‏