ברז

בֶּרֶז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ברז
הגייה*	berez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ר־ז
דרך תצורה
נטיות	ר' בְּרָזִים

ברז המותקן על כיור.

1. שסתום הנועד לווסת, לפתוח, או לסגור את הזרימה החוצה של חומר.

   • מזוג לי מים קרים מהברז.

2. [סלנג] אי-הגעה לפגישה שנקבעה מראש.

מקור

• על פי הארמית ברזא בלשון חז"ל, מגופה בנקב שבחבית היין: ההיא חביתא דחמרא דאשתקיל לברזא, אתא גוי אדרי אנח ידיה עילויה (עבודה זרה נט ב) - ההיא חבית יין שנִטל הברז שלה, בא גוי קפץ והניח ידו עליו (על הנקב, שלא ישפך היין).

צירופים

ברז בקרה ברז גלוב ברז דיאפגרמה ברז ויסות

ברז כדורי ברז כיבוי ברז שער שם ברז דפק ברז

נגזרות

• הברזה
• הבריז

תרגום

• אנגלית:

  1.    faucet‏, , ‏‏tap‏‏

• רוסית: кран‏‏‏‏

ראו גם

• נוזל
• שרברב

מידע נוסף

• כמו באנגלית – במקור TAP הוא פקק לסתום בו את הנקב בחבית והוא גם ברז מודרני, וגם פֹּעל: הכנת הברגה פנימית, ראה הבריז.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ברז