בקבוק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בַּקְבּוּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקבוק
הגייה* bakbuk
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ב־ק
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ בַּקְבּוּקִים
בקבוק
  1. כלי קיבול לנוזלים, לצורך שתייה. בעבר הוכן מחרס ואילו היום מזכוכית או מפלסטיק.
    • ”וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם וְנִקֻּדִים וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ...“ (מלכים א׳ יד, פסוק ג)
    • ”וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ.“ (ירמיהו יט, פסוק י)
    • "במקום די מפחיד, שנקרא לו הבית, / בן אדם שם שותה בקבוק אחרי בקבוק; / הבן אדם הזה הוא האבא שלי בדיוק." (עכשיו מעונןערך מקביל בוויקיפדיה, מאת אביב גפן)
    • האם נתנה לתינוקה בקבוק חלב.

גיזרון[עריכה]

  • המילה היא מילה אונומטופאית, משום הצליל המחקה את שפיכת הנוזל מן הבקבוק; לדעת אחרים המילה נוצרה על־ידי גזירה מרובעת מהשורש ב־ק־ק.[1]
  • השוו ערבית: بَقْبَقَة (בַּקְבַּקַה).
  • בארמית־סורית: ܒܿܲܓܼܒܿܘܼܓܼܵܐ (‎(baḡbūḡā.
  • יוונית עתיקה: "בִּיכּוֹס"- βῖκος.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • ירמיהו מדמה את ישראל החוטאים שאחריתם תהה כבקבוק מנותץ. ”כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאֶת-הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת-כְּלִי הַיּוֹצֵר, אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד“ (ירמיהו יט, פסוק יא). וכך גם ניתן להבין את הפועל "בוקתי" (שבירת בקבוק) המופיע באותו הפרק - ”וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה“ (ירמיהו יט, פסוק ז).
  • בעלילות בעל וענת הכתובות באוגריתית מופיעה המילה "בָּכְּ" - קאסוטו תרגם כלי (סתמי). מנחם נאדל לעומתו, סבר שמקור שם זה מן "בקבוק"-"בוק" הנועד להכלת יין או דבש.
  • "בעל הערוך" ובעקבותיו רד"ק בספרו, "אוצר השורשים" קבעו - "בקבוק", משום הצליל המחקה את שנשמע בעת שפיכת הנוזל מן הבקבוק או בעת לגימה (ראה "בִּקְבּוּק").
  • מחבר "האוצר" שמואל יוסף פין, וקניג במילונו המקראי קבעו: בקבוק, מגיע משורש ב.ק.ק., בהוראת "ריק", פירוש שכנראה הושפע מן הביטוי הארמי - "בוקי סריקי" (מילולית: בקבוקים ריקים) במשמעות מליצות ריקות או נבובות.
  • בן יהודה - כלי חרס או זכוכית שפיהם צר.
  • גסניוס-בוהל קבעו שמדובר באונומטופיה, ונטו לפרש על פי הערבית: بَقْبَقَة (בַּקְבַּקַה).
  • בתרגום יונתן "בקבוק" הוא - "זלוע", "וְתִסְבִין בִּידִיך עֲסַר טֻלמִין דִּלחֵים וְכֵיסָנִין וּזלוּעַ דִּדבַשׁ", למלה זו שדה סמנטי משותף עם "זלף" וגם "לח"[2], (ראו גם - שרף "זלוע" ששימש במקדשי יוון, וכנראה גם בבית המקדש ,חלבנה - [1]).

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: bottle‏, flask‏‏‏‏
  • הונגרית: üveg‏‏‏‏
  • ערבית: زجاجة‏‏‏‏ (תעתיק: זֻגָ'אגַ'ה)
  • גרמנית: Flasche‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בקבוק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בקבוקים

סימוכין[עריכה]

  1. "בַּקְבֻּק",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1228)
  2. מנחם נאדל;לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית,(טבת תשי"ז)עמ'82-93

בִּקְבּוּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקבוק
הגייה* bikbuk
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ב־ק
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ בִּקְבּוּקִים; בִּקְבּוּק־, ר׳ בִּקְבּוּקֵי־
  1. קול הנוזל הנשפך מפיו הצר של בַּקְבּוּק.
    • קול בִקבוק נשמע כשנמזגו המשקאות לכוסות.
  2. הכנסת נוזל לְבַקְבּוּק המיועד להחזקתו.
    • היין עבר בִקבוק לקראת הפצתו לחנויות.
  3. [בלשנות] אונומטופיה, מילה או צירוף מילים שצלילן מחקה את משמעותן.

גיזרון[עריכה]

מעברית של ימי הביניים. מופיע ב"שולחן ערוך" ואצל הרד"ק. הפועל ושם הפעולה מהשורש ב.ק.ב.ק., כגון "המים המבקבקים" ו"בִקבּוּק המעיים" חדרו לעברית מערבית של ימי הביניים.[1] מתן המשמעות "אונומוטופיה" כמעתק מטונימי הוא חידוש של יונתן רטוש.[2]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: gurgle‏‏‏‏
  • גרמנית: gurgeln‏‏‏‏
  1. מנחם נאדל; לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית, (טבת תשי"ז) עמ' 82-93
  2. מיכל אפשרת, "תהליכים סמנטיים בתחדישיו של יונתן רטוש", מתוך: לשוננו ס"ה ב' (אדר ב' תשס"ג), עמ' 151-176