בנין
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף בניין)
תוכן עניינים |
בִּנְיָן [עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בניין |
| הגייה* | binyan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־נ־ה |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָן |
| נטיות | ר' בִּנְיָנִים; בִּנְיַן־, ר' בִּנְיְנֵי־ |
- גוף גדול שנוצר בידי אדם, הבנוי ממספר מרכיבים ומקובע לאדמה.
-
- עברנו לגור בבניין חדש.
-
- [בלשנות] תבנית של תנועות ועיצורים, שלתוכה משובצים עיצורי השורש לגזירת פעלים בשפות השמיות.
צירופים [עריכה]
- בניין אב
- אבן בניין (1)
- בניין גורם, בניין חוזר, בניין כבד (3)
תרגום [עריכה]
|
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
נטיות הפעלים [עריכה]
| ב־נ־ה | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | בָּנָה | ב.פוֹעל:בּוֹנֶה
ב.פעוּל:בָּנוּי |
יִבְנֶה | בְּנֵה | לִבְנוֹת |
| נִפְעַל | נִבְנָה | נִבְנֶה | יִבָּנֶה | הִבָּנֶה | לְהִבָּנוֹת |
| הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | בִּנָּה | מְבַנֶּה | יְבַנֶּה | בַּנֵּה | לְבַנּוֹת |
| פֻּעַל | בֻּנָּה | מְבֻנֶּה | יְבֻנֶּה | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְבַּנָּה | מִתְבָּנֶּה | יִתְבַּנֶּה | הִתְבַּנֵּה | לְהִתְבַּנוֹת |
הערות [עריכה]
- בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]