בניה

בְּנִיָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בנייה
הגייה*	bniya
חלק דיבר	שם־פעולה
מין	נקבה
שורש	ב־נ־ה
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	בנית-, ר' בניות, בניות-

1. תהליך יצירתו, הקמתו או הרכבתו של מבנה מכל סוג שהוא.

   • עבודות הבנייה החלו בשנה ה-18 למלכותו של הורדוס.
   • חציבת מערות במקביל לבניית בקתות פשוטות ביותר מעצים וענפים היו מעשי הבנייה הראשונים של האדם.

גיזרון

• השורש בנ"ה הוא שורש מיקראי. וקיים בשפות שמיות נוספות.

צירופים

• בנייה ורנקולרית
• בנייה קונבנציונלית
• בנייה קונבנציונלית
• בנייה טרומית
• בנייה ירוקה

מילים נרדפות

• הַרְכָּבָה
• יִסּוּד

ניגודים

• הֶרֶס

תרגום

• אנגלית: Construction‏‏‏‏

ראו גם

• בִּנְיָן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בנייה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בניה

השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

ב־נ־ה	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	בָּנָה	ב.פוֹעל:בּוֹנֶה ב.פעוּל:בָּנוּי	יִבְנֶה	בְּנֵה	לִבְנוֹת
נִפְעַל	נִבְנָה	נִבְנֶה	יִבָּנֶה	הִבָּנֶה	לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	בִּנָּה	מְבַנֶּה	יְבַנֶּה	בַּנֵּה	לְבַנּוֹת
פֻּעַל	בֻּנָּה	מְבֻנֶּה	יְבֻנֶּה	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְבַּנָּה	מִתְבָּנֶּה	יִתְבַּנֶּה	הִתְבַּנֵּה	לְהִתְבַּנוֹת

הערות

• בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]