בן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בן
הגייה* ben
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־נ־י
דרך תצורה
נטיות ר' בָּנִים; בֶּן־ (בצירופים מסוימים: בִּן־), בְּנֵי־; בְּנוֹ, בִּנְךָ, בְּנֵךְ
  1. אדם ממין זכר.
    • המיילד אמר להורים: "ברכותי!! נולד לכם בן.
  2. ילד צעיר או נער.
    • "המדריכים הפרידו בין הבנים והבנות."
  3. צאצא ממין זכר.
    • "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת־אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שֵׁת" (בראשית ד' כ"ה)
  4. ניתן ל־
    • "סביב כל נקודה במרחב הטופולוגי יש בסיס מקומי בן מנייה" (ויקיפדיה, ערך אקסיומות המניה).
  5. אדם המגיע לגיל מסוים.
    • "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" (דברים ל"א ב')

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לשפות שמיות רבות - bīnu (אכדית), bn (אוגריתית, ערבית־דרומית), ערבית: إِبْن (ibn'), בן (שבאית, מואבית, עמונית, נבטית), בנין (צורת הריבוי של המילה בר בארמית־גלילית ובתדמורית).

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: boy‏‏‏‏; son‏‏‏‏‏ (3)
  • ערבית: إبن‏‏‏‏ (הגיה: אִבְּן), ولد‏‏‏‏ (הגייה: וַלַד)
  • צרפתית: garçon‏‏‏‏; fils‏‏‏‏‏ (3)

בָּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בן
שורש וגזרה ב־י־ן, גזרת נע"ו/י
בניין קל


  1. נדיר הֵבִין, תָּפַשׂ בְּדַעְתּוֹ.
    • "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" (דברים ל״בפסוק ז׳)
    • "בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים: מִסְפַּר הַשָּׁנִים, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָה הַנָּבִיא..." (דניאל ט׳פסוק ב׳)
    • "וּכְסִיל יְיַסֵּר אָב בְּפִיהוּ וְיָדָיו/ לָבִין מְעַט יֹשֶׁר לְחַיָּיו וְלֹא בָן" ("דֹּב יַעֲמֹד", ר' שמואל הנגיד)

מילים נרדפות[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש בין

השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּן בָּן יָבִין בִּין לָבִין
נִפְעַל נָבוֹן נָבוֹן יִבּוֹן הִבּוֹן לְהִבּוֹן
הִפְעִיל הֵבִין מֵבִין יָבִין הָבֵן לְהָבִין
הֻפְעַל הוּבַן מוּבָן יוּבַן -אין- -אין-
פִּעֵל בּוֹנֵן מְבוֹנֵן יְבוֹנֵן בּוֹנֵן לְבוֹנֵן
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹנֵן מִתְבּוֹנֵן יִתְבּוֹנֵן הִתְבּוֹנֵן לְהִתְבּוֹנֵן

הערה[עריכה]

  • בצורת הֶעבר של בניין קל, מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: "בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים..." (דניאל ט׳פסוק ב׳). אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...

כללי האקדמיה בהטיית פעלים שונים מהגזרות ע"ע וע"וי