במה

בָּמָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	במה
הגייה^*	bama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־י־ם
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ בָּמוֹת; בָּמַת־, ר׳ בָּמוֹת־ גם בָּמֳתֵי־ (מליצה)

עברית חדשה מקום התרחשות המופע.
- "כל העולם במה" ויליאם שקספיר
לשון המקרא מבנה מוגבה הכולל מזבח, ולעתים גם מצבה או פסל, המשמש לפולחן ולהקרבת קרבנות.
- ”וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא.“ (מלכים א׳ ג, פסוק ד)
לשון המקרא שטח אדמה מוגבה.
- ”הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים“ (שמואל ב׳ א, פסוק יט)

הרחבה מן 3.
הרחבה מן 3, מאחר שרוב מקומות הפולחן החשובים היו ניצבים על שטח מורם^[1]. מקביל בשפה כנענית דומה לעברית, מואבית: במת.
כנראה^[2] מקביל לאכדית bamāti 'שדה פתוח' ומשם 'רמה'. השערה ישנה פחות מקובלת^[3] סברה שהמילה האכדית bāmtu קיבלה את המשמעות 'גַּב' בנוסף ל'חָזֶה', ושפירוש המילה 'גב של חמור\בהמה' התגלגלה למשמעות 'גב של גבעה', 'מקום מורם'.

במה>בימה : אטימולוגיה עממית שייכה את הצורה הפונטית של התיבה המקראית 'במה' והפכה ל'בימה', שינוי משמעות בלבד, כלומר שינוי סמנטי ,מצוי הרבה יותר משינוי פונטי, לכל הפחות בעברית. מקבילות מצויות ביוונית עתיקה: (בּוֹמוֹס , βωμός) בהוראת בימה, מזבח. פרסית (بام בָּהְ'ם)- גג,קומת גג.