מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל בָּלְטָה; ראו צורת זכר בלט.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
בלטה
|
הגייה* |
balata
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה (1), זכר ונקבה (2)
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ בָּלָטוֹת
|
- [עממי] אריח, מרצפת.
- רצפת האולם מרוצפת בבלטות שיִש.
- [סלנג, כינוי גנאי] טיפש.
- אין פלא שלא הגעת ליהוד, יא בלטה, היית צריך לקחת ימינה בצומת מסובים!
- מערבית: بَلَاطَة (בַּלָאטַה) בהוראה (1). [נוכחות לשם זה ניתן למצוא בשם מחנה הפליטים - בּאלטַה "مخيم بلاطة".].
- אתיופית - "בַּלָאטַה" כפועל בהוראת "להפריד"[דרושה הבהרה].
- יש הסוברים שמקורה מן שפות אירופה, השוו תיבת - פלטה. אולי מגרמנית: Platte[1].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ העיצור פּ (P) לא קיים בערבית, ודובריה הוגים כ-בּ (B)