בור סוד שאינו מאבד טפה

בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה

1. (גם בקיצור: בור סוד) כינוי לאדם משכיל, בעל זיכרון טוב שאינו שוכח דבר.

מקור

• מופיע במשנה: "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי... הוא היה מונה שבחן: רבי אליעזר בן הרקנוס - בור סוד שאינו מאבד טפה..." (משנה אבות ב ח). זהו דימוי שמשמעותו המילולית: בור מסויד ומטויח היטב כך שהמים לא נבלעים בדפנותיו.

מידע נוסף

• יש גירסאות בור סיד אך ר"ע מברטנורא טוען שהנכון הוא סוּד מסויד בסיד כדי למנוע נזילה וחלחול טל האדמה.