מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
בְּדִידוּת [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בדידות
הגייה *
bdidut
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ב־ד־ד
דרך תצורה
משקל קְטִילוּת
נטיות
לשון ימי הביניים תחושה של ריחוק מהסביבה, שבגינה אדם מסוים מרגיש לבד .
”וּלְהִפָּנוֹת עַד שֶׁיִּתְיַחֵד לְחֶבְרַת הַמַּלְאָכִים, וְלֹא יִהְיֶה מִשְׁתּוֹמֵם בִּיחִידוּת וּבִבְדִידוּת , אֲבָל הֵם צְוָתוֹ.“ (ספר הכוזרי , מאמר שלישי , פסוק א )
”מרגיש הוא בנפשו, שכשהוא יושב בשעות אלו בביתו, חסר לו איזה דבר, שאין לחושים אחיזה בו. בדידות ! בדידות עגומה, דומה ליראה ופחד. והיראה אינה יראת העונש. זוהי יראה של בדידות . “ (הוא כועס , מאת יהודה שטיינברג , בפרויקט בן יהודה )
”ותימלא נפשו העייפה בדידות אין-קץ. דומיה איומה מסביב, עוד אין חַיִץ בין יום ובין לילה.“ (מעשה בראשית , מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי , בפרויקט בן יהודה )
"בּוֹ חִשּׂוּפָהּ הַפִּתְאֹמִי וְהַפָּרוּעַ / שֶׁל הַבְּדִידוּת בֵּין הָרַבִּים וְהַזָּרִים; / בּוֹ הָרֵעוּת יְדֵי אָדָם בַּצַּר בְּרָאוּהָ" (לֵיל חֲנָיָה , מאת נתן אלתרמן )
מילים נרדפות [ עריכה ]