אתמול
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] אֶתְמוֹל
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אתמול |
| הגייה* |
etmol |
| חלק דיבר |
תואר־הפועל |
| מין |
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- היום שקדם ליום הנוכחי.
-
- אתמול היה יום חמישי והיום יום שישי.
- מאוד נהניתי אתמול בטיול.
- דבר השייך לעבר, דבר שהתיישן.
-
- בגדיה של הזמרת שייכים לאפנה של אתמול.
- הוידאו שייך לטכנולוגיית האתמול.
- המילה המקורית "תְּמוֹל" נהגתה בתקופת המקרא בשווא נח (tmol), וכדי להקל על הגייתה נוספה לה תנועת עזר תחילית (המכונה אל"ף פרוסתטית) בדומה למילים רבות אחרות (ראה לדוגמה אפרוח). לפיכך אנו מוצאים במקרא את הצורה תמול ( "מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שמות ה, יד) לצד צורת אתמול ( "גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ" (שמואל ב, ה, ב)). פרשני המקרא עמדו על תופעה זו: הרשב"ם בפירושו על המילה "האתרים" (במדבר כא, א) כותב כי היא "כמו אפרוח, אתמול, אזרוע" וכי "הרבה אלפין באין לשמוש בראש תיבה". מוסיף אבן עזרא בפירושו על המילה "רביעי" (בראשית א, יט) כי "מצאנו בהרבה מקומות האל"ף חסרה כמו אתמול (תהל' צ, ד) תמול (שמות ה, ח), וימש חשך (שם י, כא), הדבר הפוך, כי אל"ף ארבעה נוסף כאל"ף אזרוע (ירמ' לב, כא), ואתמול (תהל' צ, ד) והעד כי מרביעית הנה" (כלומר, המקור הוא ללא אל"ף).
המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות גם כן לעתים בשתי צורות - עם תנועת עזר ובלעדיה - כגון: אכדית - ittimāli, timāli, ארמית - אִתְּמָלֵי, תְּמָלֵי (ראה תרגום אונקלוס לפסוק בשמות ה, יד) וסורית - (t'mal) ܬܡܵܠ.
[עריכה] מילים נרדפות
