מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אַשְׁפָּה א [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אשפה |
| הגייה* |
ashpa |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' אַשְׁפַּתּוֹת גם אַשְׁפּוֹת; אַשְׁפַּת־ |
- גיבוב של חפצים או מוצרים חסרי ערך שאין בהם צורך.
-
- פג תוקפו של החלב, עדיף שתזרוק אותו לאשפה.
- "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז)
- "מצא כלי באשפה--אם מכוסה, לא ייגע בו; ואם מגולה, נוטל ומכריז" (משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ב', ג')
- "טהרת מקום התפילה כיצד: לא יתפלל במקום הטינופת, ולא במרחץ, ולא בבית הכיסא, ולא באשפה, ולא במקום שאינו בחזקת טהרה עד שיבדקנו" (משנה תורה, ספר אהבה, הלכות התפילה וברכת כהנים)
מובאות נוספות [עריכה]
- "הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת" (איכה ד, ה)
במקור הייתה המילה המקראית 'אשפֹת' שם עצם בלשון יחיד שצורת הרבים שלו היא 'אשפתות' (מובאות מופיעות לעיל) בתקופת המשנה השתמשו עדיין במילה בצורתה התקנית בלשון יחיד, אך בתקופת הלמוד חלה גזירה לאחור: דוברי השפה זיהו את הסיומת וֹת כסיומת של רבים והחילו את התבנית במהופך. כך נולדה לה המילה 'אשפה'.
מילים נרדפות [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
אַשְׁפָּה ב [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אשפה |
| הגייה* |
ashpa |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' אֲשָׁפוֹת; אַשְׁפַּת־, ר' אַשְׁפּוֹת־ |
- נרתיק לתלייה על הגב המשמש לשמירת חצים.
-
- "וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן" (ישעיהו כב, ו)
- "כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם" (תהלים קכז, ד־ה)
מילים נרדפות [עריכה]
