אשמה

אַשְׁמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אשמה
הגייה*	ashma
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־שׁ־ם
דרך תצורה
נטיות	ר' אֲשָׁמוֹת

1. ההרגשה של אדם כאשר הוא חושב שעשה משהו רע, לא מקובל, ושאינו תואם את עקרונותיו. בדרך כלל, כאשר פוגעים באדם אחר או מעליבים אותו.

   • כאשר נזכר כי שכח להזמין את אחד מחבריו למסיבת יום ההולדת, נתקף רגשות אשמה.
   • "אינני חש בנפשי שום אשמה, כאילו עוררתי תקות־שוא בלבות ההמונים המחזיקים ברעיוננו" ("נאום באגודת־המכבים", בנימין זאב הרצל)

2. אחריות לעבֵרה על החוק או על מצוות הדת.

   • אשמתו הוכחה בעקבות ניתוח הראיות מזירת הפשע ומעדות אמינה, ולכן הושלך לכלא.
   • "וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם" (עזרא ט, ו)

3. אחריות לנזק הנגרם כתוצאה מפעולה או מחדל.

   • צוות הפיתוח לא הספיק לסיים את התוכנה בזמן ולכן ראש הצוות לקח על עצמו את האשמה.

מילים נרדפות

• נקיפות מצפון (1)

ניגודים

• זכאות (2)

תרגום

• אנגלית:

1. guilt‏‏‏‏
2. charge‏‏‏‏
3. fault‏‏‏‏

ראו גם

• אחריות
• אשם
• האשמה
• מצפון
• נאשם
• קטגוריה

לקריאה נוספת

• כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי, א. ב. יהושע, הוצאת ידיעות (ספרי חמד), תל אביב, 1998.