ארוס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אָרוּס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארוס
הגייה* arus
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ר־ס א
דרך תצורה בינוני פעול בבניין קל
נטיות נסמך אֲרוּס־; ר' אֲרוּסִים; ר' נסמך אַרוּסֵי־; אֲרוּסָה; נסמך אֲרוּסַת־; ר' אֲרוּסוֹת; ר' נסמך אֲרוּסוֹת־
  1. אדם העתיד להינשא.

גיזרון[עריכה]

  • במקרא מופיע השורש א־ר־שׂ, בשי"ן שמאלית.
  • בשפות שמיות אחרות: אכדית: erisu ‏[1]; ארמית: ארס [1]; ערבית: ערוש [1]; אשורית: אִרִשֻ [2]
  • סברה אחרת היא כי מקור המילה בשמו של אֵרוֹס, אל האהבה והפריון במיתולוגיה היוונית [3].
  • מקבילות בערבית: عريس (עריס) בהוראת "חתן"; عروس (ערוס) בהוראת "כלה".

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  "ארשׂ", מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע"מ 2003, עמוד 128.
  הערת השוליים לערך "ארשׂ", אליעזר בן יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ראשון, הוצאת "לעם" 1959, עמוד 405.
  "אֵרוֹס", מילון אבן שושן: מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, כרך ראשון, הוצאת קרית־ספר בע"מ 2003, עמוד 121.

אֵרוֹס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארוס
הגייה* eros
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות
  1. תשוקה מינית.
    • בשל הארוס הרב המובא בשירת המשורר, רבים רואים בה שירה ארוטית (מינית).
  2. (שם פרטי) אל האהבה והפריון במיתולוגיה היוונית.
    • חציו של ארוס פגעו בלבה, והיא התאהבה.
  3. [פסיכולוגיה] דחף המין והחיים, לתורתו של פרויד.
    • יצר הארוס הוא שהכניע את גיבורנו וגרם לו לפעול בניגוד למוסכמות החברה.

גיזרון[עריכה]

  • מקור השם ביוונית עתיקה: ἔρως.
  • מופע ראשון של המילה נרשם במאה ה-14 [4].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: eros‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ארוס


סימוכין[עריכה]

  [eros]