אציל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אָצִיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אציל
הגייה* atsil
חלק דיבר שם־עצם, שם־תואר
מין זכר
שורש א־צ־ל
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר' אֲצִילִים
  1. אדם נכבד, בן למשפחה מיוחסת.
    • "וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ" (שמות כד, יא)
    • "אציל בכהנים בארץ בנימן / גש בידברים דעת למבינים / היגיד אמרים וכולם נכוחים / זיבד חיים חישק כחיות מעריצים" (יניי, קדושתא)
    • ז'וזפין, אשתו של נפוליאון, היתה אלמנתו של אציל צרפתי שהוצא להורג בגיליוטינה.

גיזרון[עריכה]

המילה נגזרת משורש שמי קדום א־צ־ל שמשמעו "להיות נטוע עמוק, להיות מושרש". השווה ערבית اصل (אַסְל) "שורש", اصلى (אַסְלִי) "מקורי, שורשי". אציל הוא אדם שנטוע עמוק בקהילה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

אָצִיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אציל
הגייה* atsil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. קצה. המילה אינה בשימוש בעברית המודרנית.
    • "אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ" (ישעיהו מא, ט)
    • "לך יזמר כל הארץ ואשר עליה / כי על מאמרך תלוים אציליה" (רהיט אנונימי לקדושת יום כיפור, מאה 11)

גיזרון[עריכה]

אין במחקר אטימולוגיה משכנעת, אבל נראה שאין קשר לאָצִיל במשמעות "אדם נכבד".ג

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: end‏‏‏‏


אַצִּיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אציל
הגייה* atsil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' אַצִּילִים; אָצִּיל־, ר' אַצִּילֵי־
תותח נטען־לוע, 1745. הצירים העגולים משני צדדיו הם האצילים.
  1. בית השחי; מרפק; חלק הזרוע שבין המרפק לשכם.
    • "שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ." (ירמיהו לח יב)
    • "דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא ישתפו הפרכות." (ירושלמי יומא דף ה ב)
    • "רבי יהודה אומר מביא חבית וממלא מים ומכניס ביד עד האציל וברגל עד הארכובה" (ערכין יט ב)
  2. כלי נשק כל אחד משני הצירים האופקיים בצדי תותח, הנושאים אותו בעגלה או במרכב.
    • האצילים העגולים משמשים ציר סיבוב, ומאפשרים הגבהה או הנמכה של הלוע על ידי הרמה או הורדה של המכנס.

גיזרון[עריכה]

ייתכן משורש קדום ו־צ־ל / י־צ־ל, שמשמעותו "לחבר". כך בערבית: وصل (וֻסְל) "איבר בגוף", מהשורש وصل (וַסַלַה) "לחבר", ובארמית נוצרית: yasla "מרפק".

מובאות נוספות[עריכה]

  • " הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי..." (יחזקאל יג יח)
  • "היום חטופים במשלחת חרמש, קדקוד וזרוע ואציל וחומש" (אביתור, קדושתא לנעילה)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]