אצטרבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אִצְטְרֻבָּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אצטרובל[1]
הגייה* itstrubal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות אִצְטְרֻבַּל־; ר׳ אִצְטְרֻבָּלִים, אִצְטְרֻבְּלֵי־
אצטרובל
אצטרוביל (מימין)
  1. לשון חז"ל אבן השכב של רחיים חרוטיות.
  2. לשון חז"ל פרי עץ האורן.
    • ”אֵלּוּ דְבָרִים אֲסוּרִים לִמְכוֹר לַגּוֹיִם, אִצְטְרוֹבָּלִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ וּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן, וּלְבוֹנָה, וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן.“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק א, משנה ה)
    • "והלא ערמה של אסטרובלין יפה מערמה של חיטין" (מדרש תנחומא, שמות, פרשת כי תשא, סימן ב')
    • בטיול אספתי אצטרובלים רבים.
  3. שמה של בלוטה במוח.

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: strobilos) στρόβιλος): חרוט; האבן התחתונה הנייחת של ריחי מטחנה;[2] אורן הצנובר.[3]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בלשון חז"ל משמשת המילה לתיאור קונוס (של ריחיים): וגם פרי כנ"ל.
  • דברי הגמרא ”מאי אצטרובלין? תורניתא“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף יג, עמוד ב) פירושם על פרי התורניתא-ארז (ולא העץ עצמו).

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אצטרובל

סימוכין[עריכה]

  1. בלשון חז"ל נפוצים גם הכתיבים "איצטרביל" או "אסטרובל"
  2. Yastrov, A Dictionary of the Targumim, ect., p. 55
  3. στρόβιλος in Liddle, Scott and Jones Greek-English Dictionary.