אפר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] אֵפֶר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפר |
| הגייה* | efer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | אֶפֶר־; אֶפְרוֹ |
- אבק חרוך הנוצר כתוצאה מבערה של חומר אורגני.
-
- לאחר השרפה נותר מהבית המפואר רק תל של אפר.
- "נשקפה הסכנה שנחשול ההתעוררות העממית ישבר בתוך עצמו, מבלי לההפך לכוח פורה וקונסטרוקטיבי, שאש ההתלהבות הלאומית תכבה מבלי להותיר אחריה יותר מערמת אפר עלובה" ("נסיון לסכום", חיים ארלוזורוב)
- "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל־רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה; וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה" (שמואל ב ד יט)
-
[עריכה] צירופים
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] אָפֹר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפור |
| הגייה* | afor |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֹל |
| נטיות | ר' אֲפֹרִים; אֲפֹר־, ר' אֲפֹרֵי־; נ' אֲפֹרָה, ר"נ אֲפֹרוֹת; נ' אֲפֹרַת־, ר"נ אֲפֹרוֹת־ |
| אפור | |
|---|---|
| אורך גל | ? ננומטר |
| צבעים ראשיים | |
| צבעים משניים | |
| צבעים נוספים | |
|
אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | כֶּסֶף | לָבָן | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | קְרֶם | שָׁחוּם | תְּכֵלֶת | תַּרְשִׁישׁ |
|
- שצבעו כצבע האֵפֶר, צבע ביניים בין שחור ללבן.
-
- "ישנם בקרים שבהם נדמה כי הנה החורף כבר בא – השמש מסתתרת, והשמים נעשים אפורים והאופק צר וקרוב" ("המוצא", נחמה פוחצ'בסקי)
-
- בהשאלה משעמם, חדגוני, חסר חיים.
-
- "להלכה – פנים זועפות, לאגדה – פנים שוחקות [...] כאן יבֹשת של פרוזה, סגנון מוצק וקבוע, לשון אפורה בת גון אחד – שלטון השכל; וכאן לחלוחית של שירה, סגנון שוטף ובן חלוף, לשון מנומרת בצבעים – שלטון הרגש" ("הלכה ואגדה", חיים נחמן ביאליק)
-
[עריכה] גיזרון
- משם־העצם "אֵפֶר" (שצבעו אפור) במשקל קָטֹל, המשקל הנפוץ בצבעים.
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] אֲפָר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפר |
| הגייה* | afar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר' אֲפָרִים; אֲפַר־, אֲפָרֵי־ |
- אחו, כר דשא בו רועה הצאן או הבוקר רועה את עדרו.
-
- הכבשים ליחכו את עשב האפר בשלווה.
- "הנשים מנכשות בגנים, חולבות את הפרות, מפקחות על העופות, מרביצות תרנגולין על הביצים, [...] וילדים וילדות רועים באפר" ("מספר הזכרונות", מנדלי מוכר ספרים)
-