אפס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Filenew.png יש להוסיף לערך זה את ההומוגרף: אֻפַּס.

אָפַס[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אפס
שורש וגזרה א־פ־ס, גזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. נגמר, לא היה עוד.
    • הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף. (בראשית מז טו)
    • כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָֽוֶן. (ישעיהו כט כ)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

אִפֵּס[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איפס
שורש וגזרה א־פ־ס, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. התאים מכשיר מדידה למצבו ההתחלתי הנכון, להוראה נכונה לפי נקודת המוצא.

גיזרון[עריכה]

  • עברית חדשה משורש מקראי.

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: adjust‏‏‏‏‏

אֶפֶס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפס
הגייה* efes
חלק דיבר שם־מספר
מין זכר
שורש א־פ־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' אֲפָסִים; אֶפֶס־, ר' אַפְסֵי־
מספרים
0
גימטריה -אין-
ערבית ٠
רומית -אין-
מורס
-----
ברייל זהה ל-J
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000
  1. אין, לא קים.
    • "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם" (ישעיהו ה ח)
    • "בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה-אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן." (משלי כו כ)
  2. סוף, קצה, המקום שבו נגמר.
    • "כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ." (מיכה ה ג)
  3. המספר השלם 0; האיבר הנייטרלי ביחס לחיבור; המספר הסודר הקטן ביותר, מציין את מספר האיברים בקבוצה ריקה.
  4. מתמטיקה של פונקציה. ערך עבורו הפונקציה שווה לאפס (3).
  5. בהשאלה, מילת גנאי אדם לא חשוב, חסר כל ערך, שלא מתחשבים בו.
  6. מילת קישור : אך, אולם, ברם.
    • "הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה. " (עמוס ט ח)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • השימוש באפס במתמטיקה הגיע לאירופה בימי הביניים מן הערבים, שלמדוהו מן ההודים. במערכת הספרות הרומיות ששלטה בכיפה עד אז כלל לא היתה ספרה כזו, וגם בעברית – שבה נהגו להשתמש באותיות – לא היה כל ייצוג לאפס.

הערבים קראו לאפס סִפְר, כלומר מקום ריק. ר' אברהם אבן עזרא (1092-1167), שהיה הראשון שכתב על המושג אפס בעברית, השתמש בספרו "ספר המספר" באותיות העבריות במקום המספרים ההודיים (או הערביים, כפי שהם נקראים לרוב), אך שאל את האפס המעוגל וכינה אותו גלגל: " [...] ואם אין לו מספר באחדים ויש לו מספר במעלה השנית שהם העשרות, ישים כדמות גלגל O בראשונה להורות כי אין במעלה הראשונה מספר [...] וזה הגלגל O וטעמו כגלגל, כקש לפני רוח, ואינו אלא לשמור המעלות, ובלשון לעז שמו סיפרא".
רק לפני כמאתיים שנים, מציין ספר לימוד בשם "כליל החשבון", שנדפס גם הוא בברלין, את המספר בשם העברי אפס – ומאז התקבל שם זה בתפוצות העם.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]