אפדן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אַפֶּדֶן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפדן
הגייה* apeden
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות אַפֶּדֶן־; כ׳ אַפַּדְנוֹ
  1. מקום שבתם של מלכים, בית מפואר, ארמון.
    • ”וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ“ (דניאל יא, פסוק מה)
    • "דבק דוקר אל דולק במו דרכו / דיעכו יחדו אפדני סוכו" (אביתור, קינה לתשעה באב, המאה ה-11).
  2. סוכת קיץ.

גיזרון[עריכה]

  • מפרסית עתיקה:(𐎠𐎱𐎭𐎠𐎴) בהגיית: אפָּדנא (apadāna).בהשלת א' סופית המתועדת מכתובות ארתחשסתא שמתורגמות לאכדית 'אפדן': (appadân) האפדנא שימשה כאולם הראיונות בארמונות מלכי פרס, ובפרסא נתגלו שני אפדנים: האחד של דריוש הראשון והשני של המלך חשיארש. למבנה האפדן התווספו שני חדרים צדדים, קירותיהם של האולמות והמדרגות המובילות אליהם היו מקושטים בתבליטים, המתארים את המלך כשהוא נלחם באריה ובדרקון ומתגבר עליהם, ושאר תמונות מחיי המלך. לאורך המדרגות היו מתוארות שורות שורות של נושאי מס וחיילים . באמצע האולם הגדול עמד כסא המלך והדום לרגליו. לפי מקורות יווניים היה הכסא עשוי זהב ושנהב. מקורו של האפדן הוא כנראה חתי, ומן החתים עבר אל הפרסים . כנראה והשם אפדן המופיע בס' דניאל מושאל וניתן לאהל שבו היו המלכים ההלניסטים [1], יורשי מלכות פרס, מקבלים את האורחים בימי נסיעותיהם. ואולי, מחמת הקשר שקשור השם בפועל 'נטע', אפשר להניח שאין הכוונה לאוהלים, אלא לאהלים, כדוגמת הכתוב: ”כַּאֲהָלִים נָטַע“ (במדבר כד, פסוק ו). בפירושו לס' דניאל ביאר הירונימוס (ולפניו הנזיר הבודד תיאודוריטוס), את המלה כשם מקום במחוז ניקופוליס [2]. מושאל לארמית: "אַפַּדְנָא" [3] . ערבית: פדן (فدن).

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: palace‏‏‏‏
  • צרפתית: palais‏‏‏‏
  • ספרדית: palacio‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏

הערות שוליים[עריכה]

  1. כך מתואר גם אהל אלכסנדר ינאי ומזוזותיו הניידות בידי יוספוס
  2. משה דוד קאסוטו,אנציקלופדיה מקראית; עמוד: 495, מוסד ביאליק, ירושלים, תש"י - 1950
  3. השוו מן הערך בוויקיפדיה "אפדנא" : Apadana