אסון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָסוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אסון
הגייה* ason
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־א
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות ר׳ אֲסוֹנוֹת; אֲסוֹן־, ר׳ אֲסוֹנוֹת־
  1. תקרית שתוצאתה רעה מאוד, כרוכה בדרך כלל בפגיעה בנפש.
    • ”כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה“ (בראשית מב, פסוק לח)
    • ”וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים“ (שמות כא, פסוק כב)
    • "בכל מעשיך היה צנוע, וכל אסון לא יגע בך" (בן סירא לד, כב)
    • "ומיתה אין במדורתם, ואסון אין במגורתם" (קליר, קדושתה לסוכות)
    • אתמול דווח על אסון: רכבת פגעה במכונית וההרוגים היו רבים.

גיזרון[עריכה]

  • מבחינה צורנית טהורה דרך התצורה של אסון היא בסיס משורש א־ס־י עם סופית -וֹן, בדומה לשמות כגון רצון, חזון, חרון וכו'. אלא שבעברית לא מתועד שורש א־ס־י בעל משמעות קרובה ל־אסון. הוצעו שלוש דרכים לפתור בעיה זו:
    • לראות כאן אותו שורש של המילה הערבית أَسًى (אַסַא), שמשמעותה עצב, צער, אף על פי שמבחינה סמנטית יש מרחק בין עצב לבין אסון.
    • לראות כאן את השורש הארמי א־ס־א שעניינו בריאות ורפואה (ראה למשל הפתגם אסיא אסי חגרתך), וזאת בשימוש על דרך סגי נהור.
    • כמו כן הוצע לראות כאן שורש היפותטי א־ס־ן במשקל קָטוֹל.
    • באופן בלתי מוסבר המילה អាសន្ន (אָסוֹןּ – הנ' הסופית מוכפלת, ללא השפעה על ההגייה) מופיעה בקמרית (Khmer) – השפה הלאומית של קמבודיה – עם סמנטיקה והגייה כמעט זהות לעברית. אמנם יש מספר מילים שאולות ממוצא שמי בקמרית, אולם רובן הגיעו מערבית דרך מלאית, והמילה אסון כאמור אינה מופיעה בערבית. לקמרית יש מספר רב מאד של מילים שאולות מסנסקריט, וכן ידועה אינטראקציה רבה בין סנסקריט לארמית, אולם לא ברור אם זה הקשר. ברור ש־អាសន្ន אינה מילה מקורית בקמרית, היות שאין מילים מקוריות במון־קמר (Mon-Khmer, משפחת השפות אליה שייכת קמרית) שמתחילות ב"א", והמילים שמתחילות ב"א" בקמרית הן ברובן המוחלט שאולות מסנסקריט.[דרוש מקור]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]