אמר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
אָמַר [עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמר |
| שורש וגזרה | א־מ־ר א, גזרת נפ"א |
| בניין | פָּעַל |
- הוציא מילים מפיו כדי להעביר מידע, הוראה, כוונה, רגשות.
-
- "וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן." (בראשית ג׳ – פסוק ג׳)
- "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ." (בראשית כ״א – פסוק י״ב)
- "כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה" (בראשית ל״ז – פסוק י״ז)
-
- הרחבה של (1) חשב, רצה, היו לו כוונות, תכנן.
-
- "מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ." (שמואל א׳ כ׳ – פסוק ד׳)
- "וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד." (שמואל ב׳ כ״א – פסוק ט״ז)
- "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית" (תהלים ק״ו – פסוק כ״ג)
-
מילים קרובות [עריכה]
מילים נרדפות [עריכה]
צרופים [עריכה]
תרגום [עריכה]
ראו גם [עריכה]
השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.
נטיות הפעלים [עריכה]
| א־מ־ר | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | אָמַר | ב.פוֹעל: אוֹמֵר
ב.פעוּל: אָמוּר |
יֹאמַר | אֱמֹר | לֵאמֹר או לוֹמַר |
| נִפְעַל | נֶאֱמַר | נֶאֱמָר | יֵאָמֵר | הֵאָמֵר | להֵאָמֵר |
| הִפְעִיל | הֶאֱמִיר | מַאֲמִיר | יַאֲמִיר | הַאֲמֵר | לְהַאֲמִיר |
| הֻפְעַל | הָאֳמַר | מָאֳמָר | יָאֳמַר | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אַיִן- | -אַיִן- | -אַיִן- | -אַיִן- | -אַיִן- |
| פֻּעַל | -אַיִן- | -אַיִן- | -אַיִן- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְאַמֵּר | מִתְאַמֵּר | יִתְאַמֵּר | הִתְאַמֵּר | לְהִתְאַמֵּר |
הערות [עריכה]
- הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר" (בראשית כ"ג – פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
אֹמֶר [עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אומר |
| הגייה* | omer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־מ־ר א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר' אֲמָרִים |
- דברים, מסר המבוטא במילים.
צירופים [עריכה]
תרגום [עריכה]
ראו גם [עריכה]
השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.
נטיות הפעלים [עריכה]
| א־מ־ר | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | אָמַר | ב.פוֹעל: אוֹמֵר
ב.פעוּל: אָמוּר |
יֹאמַר | אֱמֹר | לֵאמֹר או לוֹמַר |
| נִפְעַל | נֶאֱמַר | נֶאֱמָר | יֵאָמֵר | הֵאָמֵר | להֵאָמֵר |
| הִפְעִיל | הֶאֱמִיר | מַאֲמִיר | יַאֲמִיר | הַאֲמֵר | לְהַאֲמִיר |
| הֻפְעַל | הָאֳמַר | מָאֳמָר | יָאֳמַר | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אַיִן- | -אַיִן- | -אַיִן- | -אַיִן- | -אַיִן- |
| פֻּעַל | -אַיִן- | -אַיִן- | -אַיִן- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְאַמֵּר | מִתְאַמֵּר | יִתְאַמֵּר | הִתְאַמֵּר | לְהִתְאַמֵּר |
הערות [עריכה]
- הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר" (בראשית כ"ג – פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]