אמר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בדִּבֵּר, הוציא מילים. לערך העוסק בהגביה, ראו האמיר, אמיר, אמר ב.

אָמַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אמר
שורש וגזרה א־מ־ר א, גזרת נפ"א
בניין פָּעַל
  1. הֶעֱבִיר מֵידָע, הוֹרָאָה, כַּוָּנָה אוֹ רֶגֶשׁ בְּעֶזְרַת מִלִּים.
    • "וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן." (בראשית ג׳פסוק ג׳)
    • "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ." (בראשית כ״אפסוק י״ב)
    • "כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה" (בראשית ל״זפסוק י״ז)
  2. הרחבה של (1) תִּכְנֵן, הָגָה בְּרֹאשׁוֹ, מַחְשבוֹת הָיוּ לוֹ בַּאֲשֶׁר-.
    • "מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ." (שמואל א׳ כ׳פסוק ד׳)
    • "וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד." (שמואל ב׳ כ״אפסוק ט״ז)
    • "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית" (תהלים ק״ופסוק כ״ג)
  3. לשון המקרא גָּמַר אֹמֶר, הִגִּיעַ לְהַחְלָטָה.
    • "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות י״חפסוק כ״ד)
  4. לשון המקרא נָתַן כִּנּוּי לְ-, קָרָא בְּשֵׁם.
  5. לשון המקרא עָלַז וְצָהַל, פָּרַץ בְּקוֹל שָׂשׂוֹן.
    • "...עַל-חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל, יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע; אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח, חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר" (ישעיהו מ״דפסוק ט״ז)

מילים קרובות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

צרופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: say‏‏‏‏‏ (1), think‏, intend‏‏‏‏‏ (2)
  • ערבית: قال‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־מ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַר ב.פוֹעל: אוֹמֵר

ב.פעוּל: אָמוּר

יֹאמַר אֱמֹר לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל נֶאֱמַר נֶאֱמָר יֵאָמֵר הֵאָמֵר להֵאָמֵר
הִפְעִיל הֶאֱמִיר מַאֲמִיר יַאֲמִיר הַאֲמֵר לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל הָאֳמַר מָאֳמָר יָאֳמַר -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּר מִתְאַמֵּר יִתְאַמֵּר הִתְאַמֵּר לְהִתְאַמֵּר

הערות[עריכה]

  • הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר" (בראשית כ"גפסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
    • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אֹמֶר (גם: אֵמֶר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומר
הגייה* omer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות לפי "אֵמֶר": ר' אֲמָרִים, ס"ר אִמְרֵי-
  1. דברים, מסר המבוטא במילים.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־מ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַר ב.פוֹעל: אוֹמֵר

ב.פעוּל: אָמוּר

יֹאמַר אֱמֹר לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל נֶאֱמַר נֶאֱמָר יֵאָמֵר הֵאָמֵר להֵאָמֵר
הִפְעִיל הֶאֱמִיר מַאֲמִיר יַאֲמִיר הַאֲמֵר לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל הָאֳמַר מָאֳמָר יָאֳמַר -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּר מִתְאַמֵּר יִתְאַמֵּר הִתְאַמֵּר לְהִתְאַמֵּר

הערות[עריכה]

  • הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר" (בראשית כ"גפסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
    • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]