אמר

ערך זה עוסק בדִּבֵּר, הוציא מילים. לערך העוסק בהגביה, ראו האמיר, אמיר, אמר ב.

אָמַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אמר
שורש וגזרה	א־מ־ר א, גזרת נפ"א
בניין	פָּעַל

1. הוציא מילים מפיו כדי להעביר מידע, הוראה, כוונה, רגשות.

   • "וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן." (בראשית ג׳ – פסוק ג׳)
   • "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ." (בראשית כ״א – פסוק י״ב)
   • "כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה" (בראשית ל״ז – פסוק י״ז)

2. הרחבה של (1) חשב, רצה, היו לו כוונות, תכנן.

   • "מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ." (שמואל א׳ כ׳ – פסוק ד׳)
   • "וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד." (שמואל ב׳ כ״א – פסוק ט״ז)
   • "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית" (תהלים ק״ו – פסוק כ״ג)

מילים קרובות

• דִּבֵּר
• ביטא
• הביע

מילים נרדפות

• הגיד

צרופים

• אמר אל לבו
• אמר בלבו
• אמר מעתה
• אמר נואש

תרגום

• אנגלית: say‏‏‏‏‏ (1), think‏, intend‏‏‏‏‏ (2)
• ערבית: قال‏‏‏‏

ראו גם

• נאמר
• אמירה

השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

א־מ־ר	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	אָמַר	ב.פוֹעל: אוֹמֵר ב.פעוּל: אָמוּר	יֹאמַר	אֱמֹר	לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל	נֶאֱמַר	נֶאֱמָר	יֵאָמֵר	הֵאָמֵר	להֵאָמֵר
הִפְעִיל	הֶאֱמִיר	מַאֲמִיר	יַאֲמִיר	הַאֲמֵר	לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל	הָאֳמַר	מָאֳמָר	יָאֳמַר	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-
פֻּעַל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְאַמֵּר	מִתְאַמֵּר	יִתְאַמֵּר	הִתְאַמֵּר	לְהִתְאַמֵּר

הערות

• הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר" (בראשית כ"ג – פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אֹמֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אומר
הגייה*	omer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־מ־ר א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר' אֲמָרִים

1. דברים, מסר המבוטא במילים.

   • "בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר." (משלי א׳ – פסוק כ״א)
   • "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל" (במדבר כ״ד – פסוק ד׳)
   • "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי." (דברים ל״ב – פסוק א׳)

צירופים

• גמר אומר
• אמרי נעם

תרגום

• אנגלית: speach‏, saying‏‏‏‏

ראו גם

• דִּבּוּר
• אמירה
• אִמְרָה

השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

א־מ־ר	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	אָמַר	ב.פוֹעל: אוֹמֵר ב.פעוּל: אָמוּר	יֹאמַר	אֱמֹר	לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל	נֶאֱמַר	נֶאֱמָר	יֵאָמֵר	הֵאָמֵר	להֵאָמֵר
הִפְעִיל	הֶאֱמִיר	מַאֲמִיר	יַאֲמִיר	הַאֲמֵר	לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל	הָאֳמַר	מָאֳמָר	יָאֳמַר	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-
פֻּעַל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְאַמֵּר	מִתְאַמֵּר	יִתְאַמֵּר	הִתְאַמֵּר	לְהִתְאַמֵּר

הערות

• הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר" (בראשית כ"ג – פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]