אמון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: אָמוּן.

אֵמוּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמון
הגייה* emun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן
דרך תצורה משקל קֵטוּל
נטיות ר׳ אֱמוּנִים; אֵמוּן־, אֱמוּנֵי־
  1. לשון המקרא יושר, נאמנות.
    • "הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם." (תהלים יב ב)
  2. עברית חדשה בטחונו של המאמין במושא אמונתו.
    • ” אפשר כי החכמים והמלֻמדים האמינו באמִתּת הספור הזה באותם הימים הקדמונים, ואפשר כי רק הבוערים בעם והתמימים אהבו אותו וגם נתנו אֵמון בו.“ (בן המלך והעני, מאת מארק טוויין, תרגום: דוד מרקסון, בפרויקט בן יהודה)
    • ילדים נותנים אמון בהוריהם לכך שיגנו עליהם ויפרנסו אותם.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אמון


השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן

אִמּוּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אימון
הגייה* imun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ אִמּוּנִים; אִמּון־, אִמּוּנֵי־
  1. לשון ימי הביניים אוסף תרגילים שונים המבוצע במחזוריות כלשהי, המיועד לשיפור מיומנות.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן

אָמוֹן[עריכה]

האל המצרי אמון.
  1. אל מצרי.
    • ”אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל-אָמוֹן מִנֹּא וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם וְעַל-אֱלֹהֶיהָ וְעַל-מְלָכֶיהָ וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ“ (ירמיהו מו, פסוק כה)
    • ”הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר-חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ“ (נחום ג, פסוק ח)
  2. לשון המקרא העוסק בהוראה או בתפקיד חינוכי . פדגוג.
    • ”וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ, אָמוֹן: וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים, יוֹם יוֹם; מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל-עֵת“ (משלי ח, פסוק ל)
  3. שם פרטי לזכר
    • ”וַיַּךְ עַם-הָאָרֶץ אֵת כָּל-הַקֹּשְׁרִים עַל-הַמֶּלֶךְ אָמוֹן וַיַּמְלִיכוּ עַם-הָאָרֶץ אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.“ (מלכים ב׳ כא, פסוק כד)
    • ”בְּנֵי שְׁפַטְיָה בְנֵי-חַטִּיל בְּנֵי פֹּכֶרֶת הַצְּבָיִים בְּנֵי אָמוֹן.“ (נחמיה ז, פסוק יט)

גזרון[עריכה]

2: האומן המקראי (אָמוֹן) מושווה בתרגומים ובמדרש לפדגוג היווני . ראו - ”כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה“ (במדבר יא, פסוק יב), ובתרגום יונתן הארמי - "היכמא דטען פדגוגא למיניקה".[1]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

אל מצרי

  • איטלקית: Amon‏, Ammone‏‏‏‏
  • אנגלית: Amun‏‏‏‏
  • גרמנית: Ammon‏‏‏‏
  • יוונית: Ἄμμων‏‏‏‏ (תעתיק: Ámmōn)
  • ספרדית: Amón‏‏‏‏
  • ערבית: آمون‏‏‏‏
  • פורטוגלית: Amon‏‏‏‏
  • צרפתית: Amon‏‏‏‏
  • רוסית: Амон‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אמון

סמוכין[עריכה]

  1. אוצר כינויי עובדים : בספרות התלמוד והמדרש / ספריית "הילל בן חיים" / מאת: מאיר איילי. עמ' 78