אלוף נעורים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אַלּוּף נְעוּרִים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלוף נעורים
הגייה* aluf ne'urim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות ר׳ אַלּוּפֵי נְעוּרִים
  1. כינוי חיבה לאיש מפי רעייתו אשר נישאה לו בנעוריה.
    • ”אִישִׁי, אַלּוּף נְעוּרָי, הֲלֹא תַטֶּה אֹזֶן הַפָּעַם / לַעֲצַת אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ וּלְיֹשֶׁר אִמְרֵי פִיהָ:“ (וילהלם טל, מאת פרידריך שילר, תרגום: ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • "זה שלש שנים עברו מאז אלוף נעורי חלף הלך לו ועקבותיו לא נודעו, ואותי עזב עם שני ילדי השואלים לחם ופורס אין למו." ("הלבנון", 21 באוקטובר 1874, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. בהשאלה: ידיד מנוער.
    • "„אינני אלוף התנ"ך“ – הוא אומר – „אלא התנ"ך אלוף נעורי, ידיד בחיי. את אהבת התנ"ך ירשתי מהורי בעודני נער ואהבה זו תלווני כל ימי חיי“." ("מעריב", 17 בספטמבר 1961, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "הנני זוכר גם אותך זיק, זיק אלוף נעורי היקר, הרי מוכרח אדם לזכור משהו לחסד וגם לאהוב [...]." ("דבר", 17 בפברואר 1961, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון[עריכה]

  • ”הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה.“ (משלי ב, פסוק יז) וגם: ”הֲלוֹא מֵעַתָּה קראתי [קָרָאת] לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה.“ (ירמיהו ג, פסוק ד)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת דוד על משלי ב יז: "אלוף נעוריה" – בעל נעוריה.
  • מצודת ציון על משלי ב יז: "אלוף" – שר, כמו (תהילים נה): "אלופי ומיודעי", ור"ל: הבעל.
  • מלבי"ם על משלי ב יז: "העוזבת אלוף נעוריה", שהיא זונה תחת בעלה, ונגד נכריה אומר כי את "ברית אלהיה שכחה", לזנות אחרי הבעלים ולאחוז בדעות מינות.

ראו גם[עריכה]