אכסניה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אַכְסַנְיָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אכסניה
הגייה* akhsanya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־כ־ס־ן
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ אַכְסַנְיוֹת, אַכְסַנְיַת־
  1. לשון חז"ל בית מלון פשוט, עממי ובדרך כלל זול.
    • "הדר באכסניא אצל חבירו, אם לבו גס בו כופה, ואם לאו אינו כופה" (יא)
    • ”פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת, עשתה לי פולין. ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום“ (בבלי, מסכת עירוביןדף נג, עמוד ב)
    • "בני־נוער המבלים באילת מתאכסנים בדרך־כלל באכסניות נוער".
  2. לשון חז"ל בהשאלה: מקום המארח אירוע מכל סוג שהוא (כנס, הרצאה, מפגש).
  3. לשון חז"ל בהשאלה: האדם המארח או המתארח.

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: xenia) ξενία) בהגיית:'קסֶנְיַה' בהוראת: 'אירוח של זרים', מן xenos) ξένος) בהגיית: 'קסנוס' בהוראת: 'זר' או 'חיצוני' (גם בהקשר שלילי כמו חייל-זר ,שכיר-חרב. באנגלית הביטוי xenophobia משמעו פחד מפני זרים). השוו לשם הפרטי המופיע בשמות סלאביים-נקביים : 'אֹקסַנַה' (Окса́на) וגם 'קְסֶנִיה' (Ксения) במשמעות מילולית המאפיינת את החביבה, או מסבירת הפנים.
  • בלשון חז"ל אכסניא או אכסניה. מקום לינה ומאכל לעוברי דרכים, האורח נקרא אכסנאי, ובעל הבית נקרא גם אכסניא. גם פרנסת חיל המלך המוטלת על התושבים נקראת אכסניא (ראו אפסניא).
  • במשנה: ”מַאֲכִילִין אֶת הָענים דְּמַאי, וְאֶת הָאַכְסַנְיָא דְּמַאי“ (משנה, מסכת דמאיפרק ג, משנה א), הרמב"ם פירש שהכוונה לאורחים, אבל רש"י מלמד (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ״ז , עמוד א׳) שהכוונה לחיל המלך כשחונה בעיר, אזי מוטל על בני העיר לארחם ולספק מזונותיהם.

מידע נוסף[עריכה]

  • אותו קשר בין זר\אויב ובין אירוח בלטינית, hostis 'זר, אויב' (משם באנגלית: hostile 'עוין') הוא גם מקור המילה hospes 'אורח' ומשם hospitium 'אירוח של זרים' (ראו אנגלית hospitality‏‏‏‏‏, hospital‏‏‏‏,‏ hotel‏‏‏‏‏, host‏‏‏‏ וקשור לhostile‏‏‏‏).

מילים נרדפות[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ביטויים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אכסניה
ויקימסע מדריך טיולים בוויקימסע: אכסניות