אכל

יש להוסיף לערך זה את ההומוגרף: אֹכֶל.

אָכַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אכל
שורש וגזרה	א־כ־ל, נחי פ"א
בניין	פָּעַל (קל)

1. לשון המקרא סיפק את הנחוץ לקיום גופו בלעיסת מזון ובליעתו.

   • מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. (בראשית ב טז-יז)

2. לשון המקרא כִּלה, השמיד במהירות רבה

   • "וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ אדני הָלַךְ מֵעֵינָיו." (שופטים ו – פסוק כא)
   • כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב (שמואל ב' יא כה)
   • האש אכלה בשדה ולא נותר ממנו דבר.

3. לשון המקרא גרם נזק מתמשך.

   • בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי. (בראשית לא מ)
   • העובש אוכל בקירות הבית.

גיזרון

• תנ"ך. השוו לערבית أَكَلَ, אכדית akālu, ארמית אֲכַל.

צירופים

אוכל חינם אכל אותה אכל את הדייסה שבישל אכל את הכובע אכל את הלב אכל את עצמו

אכל בכל פה אכול ושתה כי מחר תמות אכל חרא אכול כפי יכולתך אכל קורצה אכל קש לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

מילים נרדפות

• סעד (1)
• כילה (2)

תרגום

סיפק את הנחוץ לקיום גופו על ידי לעיסת מזון ובליעתו

אנגלית: eat‏‏‏‏ גאורגית: ჭამა‏‏‏‏ ערבית: أكل‏‏‏‏ (הגייה: אַכַּלַ) צרפתית: manger‏‏‏‏

השמיד במהירות רבה (אש)

אנגלית: devour‏, consume‏‏‏‏

גרם נזק אטי ומתמשך

אנגלית: consume‏‏‏‏

ראו גם

• נאכל
• האכיל
• מזון
• רעב
• שבע

קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: מזון

סימוכין

השורש אכל

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה	גזרת נחי פ"א
הופיע לראשונה בלשון

השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נחי פ"א.

נטיות הפעלים

א־כ־ל	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	אָכַל	אוֹכֵל	יֹאכַל	אֱכֹל	לֶאֱכֹל
נִפְעַל	נֶאֱכַל	נֶאֱכָל	יֵאָכֵל	הֵאָכֵל	לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל	הֶאֱכִיל	מַאֲכִיל	יַאֲכִיל	הַאֲכֵל	לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל	הָאֳכַל	מָאֳכָל	יָאֳכַל	-אין-	-אין-
פִּעֵל	אִכֵּל	מְאַכֵּל	יְאַכֵּל	אַכֵּל	לְאַכֵּל
פֻּעַל	אֻכַּל	מְאֻכָּל	יְאֻכַּל	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְאַכֵּל	מִתְאַכֵּל	יִתְאַכֵּל	הִתְאַכֵּל	לְהִתְאַכֵּל

הערות

• בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אִכֵּל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אכל
שורש וגזרה	א־כ־ל, נחי פ"א
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה כִּלה את החומר בדרך של שנוי חימי.

   • החלודה מאכלת את הברזל.

מקור

• עברית חדשה משרש מקראי (צורת פֻּעל קימת בתנ"ך - ראה להלן).

תרגום

• אנגלית: corrode‏, consume‏‏‏‏

ראו גם

• נאכל
• האכיל
• התאכל

השורש אכל

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה	גזרת נחי פ"א
הופיע לראשונה בלשון

השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נחי פ"א.

נטיות הפעלים

א־כ־ל	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	אָכַל	אוֹכֵל	יֹאכַל	אֱכֹל	לֶאֱכֹל
נִפְעַל	נֶאֱכַל	נֶאֱכָל	יֵאָכֵל	הֵאָכֵל	לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל	הֶאֱכִיל	מַאֲכִיל	יַאֲכִיל	הַאֲכֵל	לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל	הָאֳכַל	מָאֳכָל	יָאֳכַל	-אין-	-אין-
פִּעֵל	אִכֵּל	מְאַכֵּל	יְאַכֵּל	אַכֵּל	לְאַכֵּל
פֻּעַל	אֻכַּל	מְאֻכָּל	יְאֻכַּל	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְאַכֵּל	מִתְאַכֵּל	יִתְאַכֵּל	הִתְאַכֵּל	לְהִתְאַכֵּל

הערות

• בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]

אֻכַּל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	א־כ־ל, נחי פ"א
בניין	פֻּעַל

1. לשון המקרא התכלה בדרך של שנוי חימי.

   • אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ. (נחום א י).

2. לשון המקרא בא עליו כליון, הרס או מות.

   • וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ. (ישעיהו א כ).

מקור

• תנ"ך

תרגום

• אנגלית:
  1. corroded‏, consumed‏‏‏‏
  2. devoured‏‏‏‏

ראו גם

• נאכל
• האכיל
• התאכל

השורש אכל

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה	גזרת נחי פ"א
הופיע לראשונה בלשון

השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נחי פ"א.

נטיות הפעלים

א־כ־ל	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	אָכַל	אוֹכֵל	יֹאכַל	אֱכֹל	לֶאֱכֹל
נִפְעַל	נֶאֱכַל	נֶאֱכָל	יֵאָכֵל	הֵאָכֵל	לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל	הֶאֱכִיל	מַאֲכִיל	יַאֲכִיל	הַאֲכֵל	לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל	הָאֳכַל	מָאֳכָל	יָאֳכַל	-אין-	-אין-
פִּעֵל	אִכֵּל	מְאַכֵּל	יְאַכֵּל	אַכֵּל	לְאַכֵּל
פֻּעַל	אֻכַּל	מְאֻכָּל	יְאֻכַּל	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְאַכֵּל	מִתְאַכֵּל	יִתְאַכֵּל	הִתְאַכֵּל	לְהִתְאַכֵּל

הערות

• בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[3]