איד
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] אֵיד
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איד |
| הגייה* | eyd |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | אֵידִים |
- בלשון המקרא אסון, צרה, פֶּגע, מקרה רע.
-
- "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם" (דברים לב, לה)
-
[עריכה] מובאות נוספות
- "לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ; שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה." (משלי יז, ה)
- "קָרוֹב אֵיד מוֹאָב לָבוֹא וְרָעָתוֹ מִהֲרָה מְאֹד" (ירמיהו מח, טז)
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
[עריכה] אִיד, אֵיד
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איד |
| הגייה* | id, eyd |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | אִידִים, אֵידִים |
- בלשון חז"ל יום חג של עבודה זרה.
-
- לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם (משנה, מסכת עבודה זרה, פרק א, משנה א)
- "איבעיא להו מהו ליתן שלום לגוי, תא שמע שואלין בשלומן ואפילו ביום אידם מפני דרכי שלום..." (מסכתות קטנות, מסכת כלה רבתי, פרק ג, הלכה א)
- "ר' יהודה אומר יום ניבול של נילוס היה, והיו הכל הולכים לראות, והוא לא הלך, שכן דרך נילוס מתגדל והולך המלך והשרים הולכים לשמוח בנהר, והוא להם כיום איד של עובדי כוכבים: ויבא הביתה לעשות מלאכתו." (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), בראשית לט, פסקה יא)
- הזהר ביום איד מרציוס! (תרגום מערכה ראשונה של יוליוס קיסר, חיים נחמן ביאליק).
- "יוני שנת ה21 למלכות הפרנקית". אין אנחנו יודעים אי זהו ראש השנה לחשבון זה. אם הוא האחד בינואר, או איד הפסחא, 1099 (שלום לבאים לחברון עיר האבות!, נעם ארנון)
-
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
[עריכה] אִיֵד
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | א־י־ד |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה טִפל באדים.
- עברית חדשה הפך מנוזל לאד.
- בהשאלה, עברית חדשה עשה שמשהו יפסיק להתקים, עשה שלא תהיה לו משמעות מעשית.
[עריכה] גיזרון
- לפי אד המקראי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] תרגום
[עריכה] אִיד
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | איד |
| הגייה* | id |
| חלק דיבר | שם־עצם מופשט |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | אין |
[עריכה] תרגום
- אנגלית: id