אזרחי
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] אֶזְרָחִי
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אזרחי |
| הגייה* |
ezrakhi |
| חלק דיבר |
שם־תואר |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ אֶזְרָחִיִּים; נ׳ אֶזְרָחִית, נ״ר אֶזְרָחִיּוֹת |
- שאינו צבאי, שאינו חלק מכוחות הביטחון.
-
- חייל בחופשה רשאי ללבוש בגדים אזרחיים.
- חילוני, שאינו שייך למסגרת דתית.
- משפט שקשור ביחסים בין אזרחים או ארגונים פרטיים, להבדיל מעניינים שבין האזרח למדינה.
-
- קרבן האונס הגישה תביעה אזרחית לפיצויים כנגד האנס, בנוסף לתביעה הפלילית שכבר הוגשה נגדו על ידי פרקליטות המדינה.
[עריכה] מילים נרדפות
שאינו צבאי
| א־ז־ר־ח |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
| נִפְעַל |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
| הִפְעִיל |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
| הֻפְעַל |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִזְרֵחַ |
מְאַזְרֵחַ |
יְאַזְרֵחַ |
אַזְרֵחַ |
לְאַזְרֵח |
| פֻּעַל |
אֻזְרַח |
מְאֻזְרָח |
יְאֻזְרַח |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַזְרֵחַ |
מִתְאַזְרֵחַ |
יִתְאַזְרֵחַ |
הִתְאַזְרֵחַ |
לְהִתְאַזְרֵחַ |
- בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
- ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]