אורח
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אורח |
| הגייה* |
o-re-akh |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
א־ר־ח |
| דרך תצורה |
בינוני פוׁעֵל מהפועל אָרַח |
| נטיות |
נ' אורחת; ר' אורחים, נ"ר אורחות |
- לשון המקרא אדם ההולך בדרך.
-
- "מי יתנני במדבר מלון ארחים..." (ירמיהו ט א)= מקום-לינה לעוברי-דרכים.
- "וישא עיניו, וירא את האיש הארח ברחב העיר, ויאמר האיש הזקן 'אנה תלך ומאין תבוא?'" (שופטים יט יז) = ראה את האיש ההולך בדרך ברחוב העיר.
- אדם הבא לבקר בביתו של אדם אחר.
-
- "אצלנו בחצר בצל עצי הזית, באים בדרך כלל המון אורחים לקיץ..." (נעמי שמר).
- "ללא מנעולים וללא גדרות: בבת עין מכניסים אורחים" (נענע)
- המילה אֹרַח משמעה "דרך", הפועל אָרַח משמעו "הלך בדרך", והמילה "אוֹרֵַח" היא צורת הבינוני של פועל זה, ומשמעה "הולך בדרך". ממשמעות זו נגזרה המשמעות המקובלת בימינו - אדם שבא אל ביתנו לביקור.
[עריכה] מובאות נוספות
-
-
- "ויבא הלך לאיש העשיר, ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו..." (שמואל ב יב ד)= לעשות להולך-הדרך שבא אל ביתו
- "מקוה ישראל, מושיעו בעת צרה! למה תהיה כגר בארץ, וכארח נטה ללון?" (ירמיהו יד ח)= למה תתעלם מהצרות הבאות עלינו, כאילו שאתה רק עובר כאן בדרך למקום אחר?
- "בחוץ לא ילין גר, דלתי לארח אפתח" (איוב לא לב) = לאדם שעובר בדרך.
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] קישורים חיצוניים
