אמן
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף אומן)
תוכן עניינים |
[עריכה] אָמַן
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | א-מ-ן א |
| בניין | פָּעַל |
- טיפל וסיפק את האמצעים לחיים, לקיום ולהתפתחות.
-
- וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. (אסתר ב ז)
-
[עריכה] תרגום
- אנגלית: nurse
[עריכה] ראו גם
[עריכה] אִמֵּן
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | א-מ-ן א |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה הכשיר ותירגל והביא להיות בעל יכולת.
- בלשון חז"ל הסמיך, נתן אישורו.
-
- לא הוא שתורם אלא אביו הוא שאימן על ידו. (תלמוד ירושלמי, מסכת תרומה, פרק א, הלכה א)
-
[עריכה] מקור
- לשון חז"ל משורש מקראי.
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] אֻמַּן
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | א-מ-ן א |
| בניין | פֻּעַל |
- הוכשר עבר לימודים ותרגולת כדי להיות בעל יכולת.
- הוסמך.
[עריכה] תרגום
- אנגלית: was trained (1); was approved (2)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] אָמֵן
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמן |
| הגייה* | amen |
| חלק דיבר | תאר |
| מין | זכר |
| שורש | א-מ-ן א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- נכון, אמת, מוסכם ומקובל, תאר המבטא אישור, קיום והסכמה.
-
- וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן.. (במדבר ה כב)
-
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
[עריכה] הידעת?
- ע"פ דרש, ראשי התיבות של אמן הן: "אל מלך נאמן".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] אָמָּן
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמן |
| הגייה* | oman |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א-מ-ן ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' אָמָּנִים; נ' אָמָּנִית |
- מומחה במקצועו או בעִסוקו.
-
- "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב)
- הדרגה השניה בגובהה המוענקת לשחקן שחמט מקצועי היא אמן.
-
- מי שעִסוקו באחת האמנויות: אמנויות פלסטיות, שירה, מחול, מוזיקה, וכולי.
[עריכה] צירופים
[עריכה] נגזרות
[עריכה] תרגום
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] אֻמָּן
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אומן |
| הגייה* | uman |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א-מ-ן ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' אֻמָּנִים; נ' אֻמָּנִית |
- מומחה במקצועו.
-
- מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אֻמָּן. (בראשית רבה, בראשית, פרשה א, סימן א)
- ... ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאים. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קלג, עמוד ב)
-
- אדם העוסק במלאכה.
-
- האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך (משנה, ברכות, פרק ב, משנה ג)
- "לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית" (מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, פרק מא)
-
- נדיר מי שעִסוקו הקזת דם.
[עריכה] מקור
- שפת התלמוד והמדרשים, כמו המילה המקראית אָמָּן לעיל.
[עריכה] נגזרות
[עריכה] תרגום
- אנגלית: craftsman (1, 2)
- גרמנית: Handwerker
- צרפתית: artisan
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] ראו גם
- קרני אמן (3)
קטגוריות: אמן א (שורש) | מילים מקראיות | לשון חז"ל | ביטויים | דת | אמן ב (שורש) | אמנות | בעלי מקצוע