אולם

אוּלָם א[עריכה]

אבל, אלא, רק.
- ”וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית-אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.“ (בראשית כח, פסוק יט)

כנראה הלחם קדום המתברר על פי הערבית בהגיית וולאו (ولو) ובהוראת ו + אם ,כשליצירת התיבה העברית (אולם) מוספת כאמור +ם' (סופית-עיצורית) המייצגת התכווצות של מילת השאלה העברית "מה"?. לפיכך פירושה המילולי של המילה "אול ם" מקביל לשאלה: ו+מה+ אם ? , או (ו+אם+מה).

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אולם
הגייה^*	ulam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אולמות או אולמים; אולם־, ר׳ אולמי־; כ׳ אולמך, אולמיו

חדר גדול, היכל, טרקלין.
- ”וְהָאוּלָם עַל-פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל-פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל-פְּנֵי הַבָּיִת.“ (מלכים א׳ ו, פסוק ג)
- ”וּמָדַד אֹרֶךְ-הַבִּנְיָן אֶל-פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל-אַחֲרֶיהָ וְאַתִּיקֶיהָא מִפּוֹ וּמִפּוֹ מֵאָה אַמָּה וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר.“ (יחזקאל מא, פסוק טו)
- ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
- אולם אוסישקין היה אולם כדורסל אשר שימש כאולם הבית של הפועל תל אביב.

ערך בוויקיפדיה: אולם

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולמות