קיימות סברות לפיהן המילה היא הלחם של המילים "אוֹ" ו"לֹא", אך אין ראיות לכך.
קרוב לסורית: ܐܸܠܵܐ (אִלָא), מילת יחס בעלת מספר משמעויות: או, אמנם, אם לא[1]. באכדית מצויות מילות ברירה דומות: ūla - או.
לדעת שלמה פפנהיים, 'אולי' גזור ממילת השלילה 'אל', מכיוון שהיא מורית על הספק, וגם משום שהיא "מילה מורכבת משאלה, וציווי וראוי, ששלשתם מסופקים בלתי מוחלטים. כאילו יאמר: הֲכִי אין ראוי כך... ולפי שיש במילות 'אולי' שלילות הרבה כמנין הספקות שבה שבכל אחד מהם יש בו הן ולאו, לפיכך באה המילה ביו"ד נעה שהיא סימן הריבוי".[2]
לגבי החילוק בין 'אולי' ו'פן', מלבי"ם (ישעיה ו,ט) כתב ש'אולי' מורה שרצון המדבר נוטה יותר את החיוב, ו'פן' מורה שרצון המדבר נוטה יותר את השלילה [3]. אמנם חילוק זה מוקשה מכמה מקומות, כגון באיוב א,ה.
הנהר מוזכר גם בכתובת אשורבניפל בה נכתב: "בפגרהם סתמתי את אולי, בגוויותיהם מלאתי את עמק שושן". הוא מוזכר גם בכתבי ההיסטוריונים היווניים פליניוס הזקן ואריאנוס בשם: Eúlaios) Εὔλαιος).[4] מקובל לזהותו כיובל של נהר כָּארוּן, היוצא מאזור אהוואז ונשפך אל נהר שט אל-ערב.[5]
רס"ג: "אובל אולי- הרי כל חברינו מסכימים שהוא נהר, אלא שהם מחליפים המילים; מהם מי שעושה אובל שם החוף ואולי שם הנהר, ומהם מי שעושה אובל שם הנהר ואולי שם החוף. אבל מי שלא הסכים לומר שהם נהר ויבשה אלא אומר בנינים מעונות וגשרים הרי הוא מוזר."
יונה אבן ג'אנח (השרשים, אבל): "אובל אולי- נהר במקום." [כלומר 'אובל' הוא שם המקום שבו היה הנהר]
מיוחס לרס"ג: "אובל- קורין חכמים לשער הגדול אבולא... וי"א נהר חזק, כמו יובל ויבלי מים, ואולי לשון אילי הארץ. ובדעתי אינו כן, לפי שבשושן הבירה אין בה נהר, אמנם כי אובל אולי שער הבירה."