אויר

אֲוִיר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוויר
הגייה*	avir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר יחיד (לשם עצם זה אין צורת רבים)
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. תערובת גזים בריכוזים משתנים הממלאת את האטמוספירה של כדור הארץ. מכילה בין השאר חנקן, פחמן דו־חמצני, חמצן וארגון, שהרכבם היחסי באוויר על פני כדור הארץ הוא כ־78%, 0.04%, 21% ו־1% בהתאמה. כמו־כן האוויר מכיל אדי מים בכמות משתנה.

   • שבעים ושמונה אחוז מהאוויר בכדור־הארץ הם חנקן.
   • בתי הזיקוק בחיפה גורמים לזיהום אוויר חריף.

2. כינוי לחלל הבלתי־נראה המקיף את כל העצמים.

   • היא הניפה את ידה וציירה באוויר את שמו.
   • "חצר הכירה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמאה במגע ובאויר פחותה מכאן מטמאה במגע ואינה מטמאה באויר" (משנה, מסכת כלים, פרק ז', משנה ג')
   • "אמר רבי שמעון בן יוחאי אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר, ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן" (בראשית רבה, פרשה ו', סימן ח')

גיזרון

• מיוונית: aer) ἄηρ).

מובאות נוספות

2

• "ונפסקה רצועה של סנדלו, ונטלה והניחה על פי חבית, ונפלה לאויר החבית, ונטמאת" (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף כ"ג, עמוד א')
• "אמר רבי חנינה מניח את הכף בארץ וזורקה באויר וקולטה במחתה" (תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ה', דף מ"ב, טורים ב'-ג')
• "דם צפרדע וכנים שהיו בארץ על ידי אהרן, ברד ארבה חושך שהן באויר ע"י משה שכך שלט משה בשמים ובארץ" (מדרש תנחומא, פרשת וארא, סימן י"ד)
• "היאך אני הולך אצלו והוא תלוי באויר?" (ילקוט שמעוני, יחזקאל, רמז שס"ז)

צירופים

אוויר הרים אוויר לנשימה אוויר פסגות אותיות פורחות באוויר דואר אוויר זיהום אוויר חיל אוויר יצא לאוויר העולם כיס אוויר

כרית אוויר מגדל פורח באויר מד אוויר מזג אוויר מיזוג אוויר פטיש אוויר צילום אוויר רובה אוויר שמיניות באוויר

נגזרות

• אווירי
• אווירה
• אווירון

תרגום

• אנגלית: air‏‏‏‏
• גרמנית: Luft‏‏‏‏
• ערבית: هَوَاء‏‏‏‏ (הגייה: הַוָאא)
• צרפתית: air‏‏‏‏
• רוסית: воздух‏‏‏‏

מידע נוסף

• אין למילה זו נטייה לרבים.

ראו גם

• גז
• חמצן
• רִיק

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אוויר