אבקה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אַבְקָה (גם: אֲבָקָה) [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אבקה |
| הגייה* |
avka, avaka |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
א־ב־ק ב |
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה או משקל קְטָלָה |
| נטיות |
ר' אֲבָקוֹת; אַבְקַת־, ר' אַבְקוֹת־ |
- מוצק שחוק או טחון לגרגרים קטנים; מוצק במצב של אבק בדרך כלל שהוכן לצורך, כגון לאיפור או כתבלין.
-
- "דלתות הפרלמנט ננעלו לאחר שאבקה החשודה כאנתרקס נמצאה במבנה" (מן החדשות)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שיר השירים ג, ו).
השורש א־ב־ק ב הוא שורש מגזרת נפ"א.
נטיות הפעלים [עריכה]
| א־ב־ק ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָבַק |
אוֹבֵק |
יֶאֱבֹק |
אֱבֹק |
לֶאֱבֹק |
| נִפְעַל |
נֶאֱבַק |
נֶאֱבָק |
יֵאָבֵק |
הֵאָבֵק |
לְהֵאָבֵק |
| הִפְעִיל |
הֶאֱבִיק |
מַאֲבִיק |
יַאֲבִיק |
הַאֲבֵק |
לְהַאֲבִיק |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִבֵּק |
מְאַבֵּק |
יְאַבֵּק |
אַבֵּק |
לְאַבֵּק |
| פֻּעַל |
אֻבַּק |
מְאֻבָּק |
יְאֻבַּק |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַבֵּק |
מִתְאַבֵּק |
יִתְאַבֵּק |
הִתְאַבֵּק |
לְהִתְאַבֵּק |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אבקה |
| הגייה* |
ivka |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
א־ב־ק |
| דרך תצורה |
משקל קִטְלָה |
| נטיות |
ר' אֲבָקות; אִבְקַת־, ר' אִבְקוֹת־ |
- לולאה בחבל או ברצועה.
-
- "אמר רבא אבקתא אית ליה" (תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כג ע' א)
- חור או לולאה שלתוכם משחילים את הכפתור כדי לרכוס בגד; כינוי לטבעת דרכה משחילים את השרוך בנעל.
-
- "בָּגַד הכפתור באבקה" - טשרניחובסקי מתאר כלה המתקשה ברכיסת כפתורים (שירים 403)
- חור במוצר שמיועד להעביר דרכו חיזוק, כגון בורג, בכדי לקבע את המוצר לקיר או לחלק אחר.
- שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
- א־ב־ק א - לחימה או חיבוק.
- א־ב־ק ב - מלשון אָבָק.