מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אַבְקָה (גם: אֲבָקָה) [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אבקה
הגייה *
avka , avaka
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
א־ב־ק ב
דרך תצורה
משקל קַטְלָה או משקל קְטָלָה
נטיות
ר׳ אֲבָקוֹת; אַבְקַת־, ר׳ אַבְקוֹת־
אבקה.
מוצק שחוק או טחון לגרגרים קטנים; מוצק במצב של אבק בדרך כלל שהוכן לצורך, כגון לאיפור או כתבלין.
"דלתות הפרלמנט ננעלו לאחר שאבקה החשודה כאנתרקס נמצאה במבנה" (מן החדשות)
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת - רוֹכֵל" (שיר השירים ג, ו) . פיניקית: בהגיית אֲבֲּאק-𐤀𐤁𐤀𐤒 . בסורית ארמית: אַבֽקָא.
הושאל ממקורו השמי ליוונית עתיקה בהגיית אבּאכְ ἄβαξ ובהוראת לוח-כתיבה,משטח מכוסה בחול . משם חדר לאנגלית (דרך לטינית), השוו - abax בהוראת לוח חישוב קדום.
מידע נוסף [ עריכה ]
השימוש הנהוג כיום להבדיל מאבק שהוא בדבר שאין לו יעוד או לא חשוב, ואבקה זה מוצר. בדומה למקור בתנ"ך שהכוונה לסוג קטורת . חוץ מאבק שריפה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אבקה
הגייה *
ivka
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
א־ב־ק
דרך תצורה
משקל קִטְלָה
נטיות
ר׳ אֲבָקות; אִבְקַת־, ר׳ אִבְקוֹת־
אבקה.
לולאה בחבל או ברצועה.
"אמר רבא אבקתא אית ליה" (תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כג ע' א)
חור או לולאה שלתוכם משחילים את הכפתור כדי לרכוס בגד; כינוי לטבעת דרכה משחילים את השרוך בנעל.
"בָּגַד הכפתור באבקה " - טשרניחובסקי מתאר כלה המתקשה ברכיסת כפתורים (שירים 403)
חור במוצר שמיועד להעביר דרכו חיזוק, כגון בורג, בכדי לקבע את המוצר לקיר או לחלק אחר.
השורש אבק
שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
א־ב־ק א - לחימה או חיבוק.
א־ב־ק ב - מלשון אָבָק .